מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, 14 באפריל 1926. A Hebrew daily presenting today's news exactly as it would have been read a century ago, anchored to 1926.

נמסר מלשכת חברת החשמל לפלשתינה כי בימים הקרובים תחל הנחה של קווי חשמל חדשים בשכונות הצפוניות של תל-אביב. ההרחבה, שנדונה בין מר פנחס רוטנברג לוועד העיר, תאפשר אספקת חשמל לרחובות שעד כה נשענו על נרות ועל נפט.

חברת החשמל, שנוסדה בשנת 1923 בידי רוטנברג ועל סמך זיכיון שניתן לו מן הממשל הבריטי, מפעילה כיום תחנת כוח ביפו ומספקת חשמל לחלקים גדולים של תל-אביב ויפו. ההרחבה הצפונית נחשבת לצעד חשוב בהפיכת העיר לעיר מאורה לחלוטין.

עלות ההרחבה תמומן בחלקה על-ידי דמי ההתקנה שישלמו התושבים החדשים, ובחלקה על-ידי הכנסות החברה. לפי תחשיב שהוצג, כל בית שיתחבר לרשת ישלם דמי התקנה של כחמישה לירות פלשתינאיות, ולאחר מכן - תשלום חודשי לפי שימוש.

תושבי שכונת אחוזה ושכונת נורדייה ביטאו שמחה על ההרחבה הצפויה. 'כל חורף אנחנו יושבים בחשיכה בשמונה בערב', אמרה אחת התושבות למכתבנו, 'עכשיו יהיה כמו בעיר אמיתית.'

הנחת הקווים תיעשה בשיתוף עם ועד העיר, שיזמין פועלים לחפור את התעלות הנדרשות. מדובר בעבודה של מספר שבועות, ולפי הנמסר תסתיים לפני ראש חודש אייר.

הוועד הלאומי בירושלים, בראשות מר יצחק בן-צבי, שלח מכתב רשמי אל הנציב העליון לורד פלומר, ובו הוא חוזר ומדגיש את הצורך בהקמת נמל עברי באחד מאתרי החוף. המכתב, שעותקים ממנו הגיעו למערכת, מציג את נמל יפו כבלתי מספיק לצרכי הייבוא והייצוא הגובר.

הוועד הלאומי מציע שתי אפשרויות: הקמת מזח בתל-אביב עצמה, או הרחבת תשתיות נמל חיפה לטובת הסחר היהודי. שתי האפשרויות נבחנות גם על-ידי ועדי-הצירים ועסקנים כלכליים.

ממשל המנדט טרם הגיב רשמית. בחוגי הנציבות בירושלים מציינים כי שאלת הנמל נמצאת 'בבחינה', אך אינם מאשרים כי הדבר בסדר-יום מיידי. הממשל סבור שיפו ממלאת את תפקידה.

אנשי המסחר העבריים ביפו ובתל-אביב כבר מזמן תוססים בנושא זה. הם מדווחים על עיכובים תכופים בפריקת ספינות, על תשלומי יתר לסבלים ערביים השולטים בנמל, ועל קשיים בפיקוח על מטענים.

הדיון בשאלת הנמל הוא חלק מן השאלה הגדולה יותר: מה יהיה אופיה הכלכלי של ארץ ישראל? אנשי הציונות הכלכלית רואים בנמל עצמאי תנאי בסיסי לפיתוח מסחרי ולעצמאות כלכלית של הישוב.

בשבוע שעבר הגיעה ליפו קבוצה של כשלושים עולים מפולין, בעיקר מן הערים קרקוב ולבוב. קבוצת העולים כללה משפחות, רווקים ורווקות, ורובם שייכים לתנועות הציוניות-עמלניות.

כמה מן העולים הגיעו עם הכשרה מקצועית בנגרות, חרושת עץ ואריגה. ועד הקליטה של ההסתדרות קיבל אותם בנמל ורישם אותם למוסדות קליטה בתל-אביב ובחיפה.

עולה אחד, מר שמעון קרמר מלבוב, סיפר בשיחה קצרה עם מכתבנו כי עזב את פולין לאחר שנת 1924 - שנת חוק ההגבלה האמריקאי - שסגרה בפניו את שער ניו-יורק. 'רציתי ללכת לאמריקה', אמר, 'אבל הם לא רצו אותי שם. אז הגעתי הנה - ואני שמח.'

אנשי ועד הקליטה ציינו כי בחודשים האחרונים גדלה ביחס העלייה מפולין ורומניה, ואילו העלייה מרוסיה ירדה בשל חסימת ממשלת ברית המועצות. ההסתדרות מתכננת מחנה-עבודה קצר לעולים המבקשים להכשיר עצמם לפני יציאה לעבודה שדה.

שאלת דיור העולים נשארת לחץ מתמיד: כמה מן הבאים יאלצו לשהות תחילה בחדרים שכורים ביפו עד שתימצא להם עבודה קבועה ומגורים מסודרים. ועד הקליטה מבקש תרומות לקרן הסיוע.

ממשל המנדט פתח ביום ראשון בעבודות תיקון כביש בחלק מן הרחובות שבעיר העתיקה בירושלים. עבודות אלו, שנדחו מהחורף, מטרתן לשפר את מעבר כלי-הרכב בין שערי העיר ולהנגיש יותר את הרחובות לתחבורה.

תושבי השכונות הסמוכות - יהודים, מוסלמים ונוצרים - הביעו ברכה על הצעד, בעיקר מפני שמצב הכבישים לאחר גשמי החורף הפך לבעיה של ממש. כמה דוכנות שוק נאלצו לסגור זמנית בעת העבודה.

ממשל ירושלים ציין כי חלק מן הכספים לתיקונים הגיע מתקציב עיריית ירושלים, ומקצתם מתקציב המנדט הכללי. העבודות מתבצעות בידי פועלים מעורבים - יהודים וערבים - בפיקוח מהנדס מטעם המנדט.

בנוסף לתיקון הכבישים, מתכנן ממשל המנדט להציב תאורת רחוב בשני מקטעים שבהם נהוג חושך בלילה. עניין זה מחכה לאישור תקציבי.

בחוגי הוועד הלאומי בירושלים נמתחה ביקורת קלה על כך שהמשאבים מרוכזים בעיר העתיקה, בעוד שכונות חדשות בירושלים המערבית ממשיכות לסבול מכבישים לא מסודרים. הממשל הבריטי לא הגיב לביקורת זו.

פועלי הנמל בחיפה, חלקם מאורגנים בסניף ההסתדרות וחלקם עצמאיים, הגישו ביום ראשון עתירה לממשל המנדט ולחברת הנמל לשיפור תנאי עבודתם. הדרישות כוללות קביעת שכר מינימום, הגבלת שעות עבודה ל-9 שעות ביום, ותשלום פיצוי בעת פציעה.

הנמל בחיפה הפך בשנים האחרונות לאחת מנקודות המסחר החשובות בחוף המזרחי של הים התיכון. תנועת האניות גדלה, ועמה גדל העומס על הפועלים. מקרי פציעה בנמל, לפי הנמסר, הפכו שכיחים יותר.

חברת הנמל, שפועלת בזיכיון מן המנדט, הגיבה בצינה. נציגה הרשמי אמר כי 'הדרישות ייבחנו', אך הוסיף שעלויות ההפעלה של הנמל כבר גבוהות, ועלייה בשכר תוביל לעלייה בתעריפי הפריקה.

ההסתדרות בחיפה, בראשות ועד המקומי, תמכה בדרישות ואמרה כי תפעל לתיאום עם ועד חיפה העירוני. מועצת הפועלים הערביים בחיפה - שחלק מחבריה עובדים גם הם בנמל - עדיין לא הצטרפה רשמית לדרישה.

הממשל הבריטי מגלה עניין במה שמתרחש בנמל חיפה, שהוא נכס אסטרטגי של המנדט. קצין בלשכת ממשל חיפה אמר למכתבנו בשיחה לא-רשמית: 'נמל שאינו עובד הוא בעיה לכולם.'

האוניברסיטה העברית בירושלים, שנפתחה רשמית בשנת 1925, חוזרת לפעולה מלאה לאחר הפסח. השנה הראשונה העמידה כמה וכמה שאלות אקדמיות ומינהליות, ומנהל המוסד, פרופסור מגנס, הכריז עליה כ'שנה של הנחת יסודות'.

כמה קתדרות חדשות נפתחות השנה: כימיה, ביולוגיה וספרות עברית. מספר הסטודנטים הנרשמים עלה ביחס לשנה הקודמת, ובעיקר ניכרת עלייה בסטודנטים שבאו מרוסיה ומגרמניה.

שאלת השפה מוסיפה לעמוד על הפרק: חלק מן המרצים - חלקם אירופאים שעדיין אינם שולטים בעברית ברמת הוראה - מלמדים בגרמנית או בצרפתית. הנהלת האוניברסיטה הכריזה כי עד שנת תרפ"ח (1928) תיקבע העברית כשפת ההוראה הרשמית היחידה.

בין הכינוסים המתוכננים לאביב: הרצאות פומביות של פרופסורים אורחים מאירופה, כנס בנושא ארכיאולוגיה של ארץ ישראל, ושיח לימודי עם חוקרים ערביים מירושלים - יוזמה חדשה שמעוררת עניין ומחלוקת כאחד.

הסטודנטים מלינים על מחסור בחדרי לינה זולים בירושלים. כמה מהם שוכרים חדרים אצל משפחות ביפה-נוף ומסעפת, בדרך ארוכה לאוניברסיטה. ועד הסטודנטים קרא לממשל ולנהלת האוניברסיטה לתכנן פנימייה.

הרופא המחוזי של הגליל פרסם אזהרה לתושבים על התפרצות מחלות מעיים עונתיות, בעיקר במושבות הגליל התחתון. המחלות קשורות, לדברי הרופא, לזיהום מים מבארות לא-מטופלות לאחר הגשמים.

תושבי כמה מושבות קיבלו הוראה לרתוח את מי הבאר לפני שתייה. ועד הבריאות של הסוכנות שלח צוות לבדיקת מי שתייה ביישובים אלה, וממצאיו הראשוניים אימתו את חשד הזיהום.

ארגון 'הדסה' הנשי מפעיל בימים אלה שני מרפאות ניידות בגליל שנועדו לטפל בחולים שאין להם גישה לרופא קבוע. האחיות של הדסה דיווחו על ביקורים יומיומיים בעשרים ויותר בתים.

שאלת המים בגליל קשורה גם לסכסוכי קרקע: ריבוי עבודות בנייה ללא תכנון נכון פוגע לפעמים בנביעות ובבארות. תכנית ממשלתית לתשתיות מים ביישובים כפריים עדיין ממתינה לתקצוב.

הרופא המחוזי קרא לתגבר את מסגרות ההכשרה לאחיות שדה. 'יש לנו את הרצון', אמר, 'אבל חסרים לנו האנשים ואמצעי הציוד.' הדסה ומוסדות אחרים הביעו נכונות לסייע.

ביום שישי שעבר נחנך ביפו בניין 'מגדל הפועלים' - מרכז לאספות, לחינוך ולפעילות ועד מקומי. הבניין, שנבנה בתמיכת ההסתדרות ועל-ידי פועלים מקומיים, כולל אולם ישיבות, ספרייה קטנה וחדרי משרד.

טקס החנוכה כינס כמה מאות איש - פועלים, מורים, ועסקני ציבור מיפו ומתל-אביב. נואמים אחדים ברכו על הקמת המרכז, שנועד לשמש עוגן לפעילות הפועלים ביפו.

ביפו, עיר מעורבת יהודית-ערבית, קיים ועד פועלים עברי עצמאי לצד גופים ערביים. קיום המרכז החדש נועד להרחיב את פעילות ועד הפועלים העברי ולספק לו בסיס פיזי קבוע.

הספרייה שבמרכז, שפתחה עם כמאה כרכים, מיועדת להיות פתוחה לכל פועל שמבקש ללמוד ולקרוא. ועד הספרייה קורא לתרומת ספרים מאנשי ציבור ומבתי-הוצאה.

בנוסף, תפעיל ההסתדרות במרכז שיעורי-ערב לפועלים בנושאים: חשבון, עברית וגיאוגרפיה של ארץ ישראל. השיעורים יחלו בשבוע הבא, שלוש פעמים בשבוע, בחינם לחברי ההסתדרות.

מועצת המושבה פתח-תקווה הכריזה על קיום יריד חקלאי בשבוע הבא, שבו יוצגו תוצרת השנה, כלים חקלאיים חדשים ויבולים. הירידים בפתח-תקווה הם מסורת כבר למעלה מעשרים שנה, ומושכים קהל מן המושבות הסמוכות.

השנה תוצג בפעם הראשונה מכונת דייש קטנה שנרכשה בגרמניה ופועלת במנוע בנזין. פרדסנים ואנשי אגרונומיה יגיעו לראותה ולבחון את יתרונותיה לעומת הדייש ידנית.

בין ה מוצגים: פירות-הדר גדולים במיוחד שגדלו בפרדס מסוים ברמת-גן, זני ירקות חדשים שהובאו מן הניסויים החקלאיים של תחנת הנסיונות הממשלתית, וכמה כלי-עבודה שנעשו ידנית על-ידי נגר מקומי.

הכלכלה של פתח-תקווה מבוססת כיום בעיקר על פרדסי פרי-הדר, שיצוא תוצרתם לאירופה גדל בשנים האחרונות. איכרי המושבה מדווחים על עונה טובה, אם כי חוששים ממחירי אירופה שנשארו לאחרונה נמוכים.

הכניסה לירידות חינם לכל תושב המושבה ולאורחים. מועצת המושבה הודיעה כי לצד הירידות תתקיים גם שיחה פתוחה על הצרכים החקלאיים לעונה הקרובה.

ארגון 'אגודת ישראל' פתח שני חדרי לימוד חדשים בשכונת מאה שערים בירושלים, שנועדו לקבל ילדים שמשפחותיהם אינן רוצות לשולחם לבתי-הספר הממשלתיים החילוניים. החדרים יופעלו בפיקוח רבנים מן השכונה.

קהילת חרדים בירושלים התפתחה בשנים האחרונות, ועמה גדלה הדרישה למסגרות לימוד דתיות שאינן כפופות לתכנית הלימודים של ממשל המנדט. 'אגודת ישראל' מנהלת מערכת חינוך עצמאית ברחבי הארץ.

המחלוקת בין הוועד הלאומי לבין 'אגודת ישראל' בשאלת החינוך ממשיכה: הוועד הלאומי דוחק להכיר בחינוך הממלכתי-עברי כסטנדרט, בעוד שגופים חרדים דורשים עצמאות ומימון נפרד.

ממשל המנדט, שאינו מעוניין להסתבך בסכסוך פנים-יהודי זה, נוקט מדיניות גמישה: מאשר חדרים פרטיים אם הם עומדים בתנאים בריאותיים ובטיחותיים, אך אינו מממן אותם.

מורים בחדרים המסורתיים עובדים על-פי-רוב בשכר נמוך מאוד. שאלת שכרם ותנאי עבודתם עלתה גם היא בדיוני 'אגודת ישראל', אך טרם הוסדרה.