שלוש בירות עומדות השבוע במוקד ידיעות העולם: ברומא מחזק מוסוליני את שלטון הפשיסטים בחוקים חדשים; בוורשה מתגבר המתח בין הממשלה הקואליציונית לבין חוגי הצבא הנאמנים למרשל פילסודסקי; ובוושינגטון מגבירה ממשלת קולידג' את מעורבותה בניקרגואה.
מרומא מגיעות ידיעות על קדמה חקיקתית חדשה בשלטון הפשיסטי: הממשלה בראשות בניטו מוסוליני מקדמת חוקים המגבילים את העיתונות, את פעילות המפלגות שאינן פשיסטיות ואת זכות ההתאגדות. לפי הנמסר ממקורות בלונדון, בכירים בריטיים קיבלו תמונה מן השגרירות ברומא המצביעה על ריכוז כוח שיטתי.
הפרלמנט האיטלקי, שנחלש ברצף מאז 1922, אישר את החוקים ברוב - אולם נמסר כי חלק מחברי הפרלמנט הצביעו תחת לחץ. מפלגת הסוציאליסטים ומפלגת הקתולים העממיים מנסות לשמור על דריסת-רגל בזירה הפוליטית, אך מרחב הפעולה שלהם הולך ומצטמצם.
בפולין גוברים הדיווחים על מתח בין הממשלה החדשה בראשות ויטוס ורמה לבין חוגי הצבא. מרשל יוזף פילסודסקי, שפרש מן השלטון בשנת 1923 לאחר עימות עם הפרלמנט, נשאר דמות בעלת כוח סמלי ומעשי בצבא. לדברי מקורות מוורשה, קציני-בכיר נאמנים לו מביעים אי-שביעות-רצון גלויה.
מוורשה מדווחים גם על קשיים כלכליים: האינפלציה שפגעה בפולין בשנים 1923-1924 ירדה, אך השלכותיה נמשכות. הקהילות היהודיות בפולין - ביחוד בוורשה ובלודז' - חרדות לכל תמורה פוליטית, שכן כל שינוי ממשלתי מביא עמו אי-ודאות.
מניקרגואה מדווחים כי כוחות האינטרוונציה האמריקאית שחזרו אל המדינה לאחר שנה של היעדרות מוצבים עתה בבלופילדס ובמנגואה. ממשל קולידג' מצדיק את הנוכחות כ'שמירת האינטרסים האמריקאיים'; מבקרים בוושינגטון, בעיקר מהמפלגה הדמוקרטית, קוראים לנסיגה.
איטליה: מה פירוש 'דיקטטורה חוקית'
שאלה מתעוררת בחוגי הדיפלומטיה: אם ממשלה עוברת חוקים המגבילים את חופש הביטוי דרך הפרלמנט עצמו - האם זו דיקטטורה? מוסוליני טוען שלא. אנשי-החוק הליברלים בלונדון ובפריז אומרים שכן.
הוויכוח הוא גם מעשי: מדינות שחתמו על אמנת לוקארנו עם איטליה התחייבו לשמירת שלום - לא לשמירת דמוקרטיה. לפיכך, גם אם ממשלת בריטניה חוששת, אין לה כלים מוסכמים להתנגד.
פולין: האם מתקרב מהפך?
מוורשה מגיעות ידיעות המצביעות על מתח גובר בין הממשלה החוקתית לבין הצבא. פילסודסקי, שחי כעת ב'פרישה', אינו מסתיר את דעתו: הממשלה, לדבריו, חלשה ומושחתת. ה'פרישה' שלו - כך נראה - אינה מוחלטת.
בקהילות היהודיות בפולין מסתכלים בחרדה: בממשלות רצופות, מדיניות ההגנה על זכויות המיעוטים שונתה ממשלה אחר ממשלה. כל מהפך - ולא חסרים כאלה בפולין מאז 1918 - מביא עמו שאלה: מי ידאג לנו?
ניקרגואה: המדיניות האמריקאית בשאלה
הכנסים האמריקאי - גם בסנאט וגם בבית הנבחרים - שמע ביקורות על מדיניות 'דיפלומטיית הארמון' של ממשל קולידג'. ינגוריהם של ספינות מלחמה לחוף מדינות קטנות הוא נוהג ישן שבא בעקבות 'דוקטרינת מונרו'.
ניקרגואה, שיש בה אינטרסים אמריקאיים רבים - בחברת הבננות ובמסלול תעלת-פנמה הפוטנציאלי - נחשבת 'אזור השפעה'. אנשי-שלום בוושינגטון מבקשים מדיניות אחרת.