מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום ראשון, י"ט באייר תרפ"ו. A Hebrew daily presenting today's news exactly as it would have been read a century ago, anchored to 1926.

חגיגות ל"ג בעומר התקיימו ביום שישי שעבר במירון, ליד קבר רבי שמעון בר-יוחאי. לפי הידיעות שנתקבלו מצפת, כשבעת אלפים איש נכחו במדורה המסורתית שהודלקה בחצר בית-התפילה.

התהלוכה השנתית עברה ברחובות צפת ועד מירון. ספר-תורה הובא בטקס חגיגי אל ציון רשב"י, בליווי שירה וריקודים. ילדי ה'חדר' קיבלו קשתות וחצים כמנהג, ונערכו מדורות קטנות בכל הסביבה.

השנה ניכרה עלייה ניכרת במספר העולים למירון לעומת שנים קודמות. מקורות בצפת מציינים כי בין העולים היו גם ערבים מן הכפרים הסמוכים שבאו לחזות במראה. הדרכים שבין צפת למירון היו צפופות מאוד.

הנציבות הבריטית שלחה שוטרים נוספים לאזור לשם שמירה על הסדר, אולם לא אירעו תקריות של ממש. הרב הראשי לצפת, לפי הנמסר, בירך את הנוכחים ואמר כי חגיגות ל"ג בעומר מחזקות את הקשר בין העם לארצו.

ל"ג בעומר השנה חל ביום שישי, ערב שבת, ולכן חלק מן החוגגים נשארו בצפת לשבת. בתי-האירוח בעיר היו מלאים עד אפס מקום.

הוועדה הכלכלית המשותפת, שהוצעה על-ידי ד"ר ויצמן, יצאה לפועל בשבוע שעבר. מצד ממשלת ארץ-ישראל ישתתף מר דווים, מנהל אוצר הממשלה. מצד הישוב נבחרו מר פרדריק קיש, מר הלפרין, מר קפלנסקי ומר הופיין.

הוועדה אמורה לבחון את הדרכים להרמת המצב הכלכלי בארץ, ובכלל זה שאלות המסחר, התעשייה והחקלאות. ממקורות בהנהלה הציונית נמסר, כי ויצמן רואה בוועדה צעד חשוב לשיתוף-פעולה בין הישוב לממשלת המנדט.

הוועדה תקיים את ישיבותיה בירושלים ותגיש את מסקנותיה בתוך חודשים מספר. המוסרים מציינים כי בין הנושאים המרכזיים שיידונו: פיתוח נמל חיפה, הקלות מס לתעשיינים חדשים, ושאלת הקרדיט החקלאי.

ההחלטה להקים את הוועדה נתקבלה בברכה בחוגי המסחר, אם כי יש הטוענים שהוועדה תהיה מייעצת בלבד וללא סמכות ממשית. בנק אנגלו-פלשתינה הביע נכונות לשתף-פעולה עם הוועדה.

נציגי ההסתדרות מציינים כי שאלת תנאי העבודה ושכר הפועלים חייבת להיות חלק מן הדיון הכלכלי. מר קפלנסקי, לפי הנמסר, הבטיח כי ענייני הפועלים לא ייזנחו.

ארגון היא"ס (חברת העזרה למהגרים עבריים) החליט לפתוח סניף בארץ-ישראל, כך הודיע נשיא החברה מר ג'ון ברנשטיין באספה השנתית. ההחלטה באה לאחר סגירת שערי ההגירה לארצות-הברית.

ברנשטיין הסביר כי עם סגירת השערים באמריקה, יהודי מזרח-אירופה מחפשים יעדים חדשים, וארץ-ישראל היא אחד מהם. הסניף יסייע למהגרים בהתארגנות, במציאת עבודה ובקליטה.

לפי הנמסר, היא"ס תעבוד בהסכמה ובתיאום עם ההסתדרות הציונית ועם מוסדות הישוב. ההחלטה נתקבלה בשמחה בחוגים ציוניים, הרואים בה הכרה בינלאומית בחשיבות ארץ-ישראל כמרכז קליטה.

הסניף יוקם בירושלים ויפעל גם ביפו ובחיפה. תקציב ראשוני של עשרים וחמישה אלף דולר הוקצה לצורך כך.

היא"ס, שנוסדה ב-1881, סייעה עד כה למיליוני יהודים להגר לאמריקה. פתיחת הסניף בארץ-ישראל מסמנת שינוי כיוון משמעותי בפעילות הארגון.

קבוצה של חיילים גרמנים שערקו מן הלגיון הזר הצרפתי בסוריה הגיעו לירושלים ופנו לקונסול הגרמני בבקשה לעזור להם לשוב למולדתם. החיילים מספרים על תנאים קשים ביותר בלגיון.

לפי עדותם, הם גויסו בגרמניה בהבטחות שווא לשכר טוב ולחיי הרפתקה, אולם מצאו עצמם משרתים בלחימה נגד המורדים הדרוזים בתנאים מסוכנים ובשכר זעום. חלקם נפצעו בקרבות.

הקונסול הגרמני בירושלים, לפי הנמסר, פנה לשלטונות הבריטיים בבקשה לאפשר לעריקים לעבור דרך ארץ-ישראל למצרים ומשם לאירופה. הנציבות עדיין לא השיבה על הפנייה.

מקרה זה אינו יחידי. בחודשים האחרונים דווח על עריקים נוספים מן הלגיון הזר שהגיעו לארץ-ישראל דרך הגבול הצפוני. הדבר מעיד על מצבם הקשה של לוחמי הלגיון בסוריה.

שלטונות המנדט הצרפתי בסוריה דרשו, לפי הידיעות, כי בריטניה תשיב את העריקים, אולם ממשלת ארץ-ישראל טרם הגיבה רשמית.

בית-המשפט העליון בירושלים דחה אתמול את ערעורו של מר גלזר, מנהל חברת ארוס בפלשתינה. גלזר, שהואשם בעבירות על חוקי ההגירה, יגורש מן הארץ בימים הקרובים.

חברת ארוס עסקה, לפי הנטען, בהבאת מהגרים לארץ שלא כדין. גלזר טען בערעורו כי פעל בתום-לב ובהתאם להנחיות שקיבל, אולם השופטים לא קיבלו את טענותיו.

פסק-הדין עורר תגובות מעורבות בישוב. יש הטוענים כי הנציבות פועלת בחומרה יתרה נגד מי שמנסים לסייע להגירה יהודית, בעוד אחרים סוברים כי יש לפעול בגדר החוק בלבד.

עורכי-דינו של גלזר הודיעו כי יבחנו פנייה למועצה המלכותית בלונדון, אולם הסיכויים נחשבים קלושים.

פרשת גלזר מדגישה את המתח הגובר סביב מכסות ההגירה. הישוב דורש הגדלת המכסות, בעוד הנציבות עומדת על המגבלות.

מוושינגטון נמסר כי הסכם החוב בין צרפת לארצות-הברית נחתם סופית. לפי תנאי ההסכם, צרפת תשלם לאמריקה סכומים שבין 30 ל-125 מיליון דולר לשנה, במשך 62 שנה. סך כל התשלומים יגיע לכ-6,847 מיליון דולר.

בשנתיים הראשונות תשלם צרפת 30 מיליון דולר בלבד, ולאחר מכן הסכומים יעלו בהדרגה. ריבית תיגבה רק מן השנה הששית ואילך. ההסכם נחשב למתון ביותר לעומת הציפיות.

ניו-יורק טיימס מציין, לפי הנמסר, כי הסדרי חובות המלחמה לא יאריכו ימים, וכי אומות אירופה לא ימשיכו לשלם סכומים כה עצומים לאמריקה לאורך עשרות שנים.

ההסכם בא לאחר חודשים ארוכים של משא-ומתן, שהתעכב בשל המשבר הפוליטי בצרפת ובשל התנגדות חוגים בסנט האמריקאי. חתימתו מפחיתה את הלחץ הדיפלומטי על פריז.

בשווקי אירופה נתקבלה הידיעה בהקלה. הפרנק הצרפתי התחזק מעט לאחר ההודעה.