דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שני · י״ט באייר תרפ״ו · 3 במאי 1926
מוסף סוף השבוע · י״ז באייר תרפ״ו · 1 במאי 1926 — לחץ לקריאה

ועדה כלכלית חדשה: נציגי הציבור היהודי מגישים הצעות

ועדה כלכלית חדשה לבחינת מצבה של ארץ-ישראל מונתה בידי הממשלה. הגזבר הראשי דייוויס עומד בראשה, ולצדו ארבעה נציגים יהודים: קולונל קיש, ד"ר הלפרין, מר קפלנסקי ומר הופיין. הצעות הרפורמה הראשונות כבר הוגשו, ובחוגי הוועד הלאומי נוצרת ציפייה זהירה לכך שהוועדה תוכל להניח אבן יסוד לשינוי הרגולציה הכלכלית של הארץ.

מוסדות ממשלת המנדט הבריטי בארץ-ישראל
מוסדות ממשלת המנדט הבריטי בארץ-ישראל

נמסר כי הצעות הרפורמה כוללות הקלות במכס על חמרי בנייה, התאמת תקנות הייבוא לצרכי המשק העברי המתפתח, וביטול הגבלות שהטיל הקבינט הקודם על העברת מטבע. הנציגים היהודים אינם מסתירים את עמדתם כי הוועדה תיבחן בדיעבד לפי שאלת ההגירה: רפורמה כלכלית בלא עלייה אינה לפי דעתם רפורמה כלל.

עיין גם
פזורה
הצעת חוק אנטישמית בגרמניה, דו"ח היאס מאמריקה

במקביל לעבודת הוועדה הכלכלית, הוועד הלאומי ממשיך בהכנת התזכיר אל ועדת המנדטים בז'נבה. כינוסה הקרוב של הוועדה צפוי לשמש במה לדיון על מצב הזכויות הציבוריות והתנאים הכלכליים בארץ. החוגים הציוניים בלונדון רואים בכינוס זה הזדמנות לחדש את התביעה לתנאים מקלים יותר לעלייה ולהתיישבות.

ועדת דייוויס: רפורמה או יפויי-כוח?

לורד פלומר
לורד פלומר, הנציב העליון, שאישר את הקמת הוועדה הכלכלית

מינוי הוועדה התקבל בחוגי המסחר היהודיים בארץ ביחס מעורב. מצד אחד, ראיית נציגים יהודיים מקצועיים יושבים לצד הגזבר נחשבת התקדמות; מצד שני נשמעת טענה כי הוועדה עלולה להפוך לכלי לרישום הסכמה דווקא, ולא לשינוי ממשי. מי שדורש שינוי מהותי מצביע על נקודות הצורך הבוערות: הגבלות הייבוא, חוקת חברות הביטוח וההסדר הבנקאי בענפי החקלאות והבנייה.

מר הופיין, ראש בנק אנגלו-פלשתינה, ידוע כמי שיתבע במיוחד שינוי במדיניות האשראי הציבורי. הקולונל קיש, מנציגי ההסתדרות הציונית בארץ, צפוי להעלות את שאלת הקרקע הציבורית. ההכנות לישיבות הראשונות נמשכות בירושלים.

הרטגלאס: ה"קולו" אינו מתחייב לממשלה

ורשה בשנות העשרים
ורשה, בירת פולין, מקום מושבה של הסיעה היהודית בסיים

נשיא ה"קולו" - מועצת חברי הסיים היהודים בפולין - מר הרטגלאס, נשא בשבוע שעבר נאום מקיף על מערכת היחסים בין הסיעה היהודית בסיים לבין ממשלת ורשה. עיקרי דבריו, כפי שמסר ה"דאר היום", היו אלה: ה"קולו" אינו מתחייב לממשלה ואין הממשלה דורשת התחייבות הדדית; הסיעה מביעה רק את דרישות הציבור העברי בפולין כפי שהן עולות מן הקהילות.

הצהרת הרטגלאס באה ימים אחדים לאחר התפטרותה הצפויה של ממשלת סקז'ינסקי וההתלבטות סביב הרכב ממשלה חדש בוורשה. בחוגים ציוניים בארץ נשמעת הערכה כי הצהרה זו נועדה לשמר את חופש פעולתה של הסיעה היהודית מול האפשרות שגם בממשלה הבאה יהיו שרים יהודים, כפי שדווח לאחרונה.

מקורות לידיעה

ארכיון גליונות

© התרפ"ו - כל הזכויות שמורות למערכת מעתמול | נדפס בירושלים עיה"ק