בעוד ועדת המנדטים של חבר הלאומים תיפתח ב-3 ביוני בז'נבה, שני הגופים המייצגים - ההנהלה הציונית והוועד הערבי - מכינים תזכירים מפורטים במקביל. זוהי תחרות דיפלומטית שתוצאותיה עשויות לעצב את עתיד ארץ ישראל לשנים הבאות.
ועדת העריכה הציונית, בהרכב חיים ארלוזורוב, יעקב גליקסון ודוד קצנלסון, ממשיכה לעבוד במרץ על הטקסט שיוגש. במקביל, ג'מאל אל-חוסיני, מזכיר הוועד הערבי, מכין תזכיר מקביל שיציג את עמדת הערבים.
שני המסמכים צפויים לעסוק בסוגיות ההגירה, רכישת הקרקעות, ומבנה הממשל. התחרות בין שתי המשלחות מעסיקה את החוגים המדיניים בירושלים.
ארלוזורוב, גליקסון וקצנלסון: שלושה עטים לתזכיר אחד
ועדת העריכה של התזכיר הציוני מורכבת משלוש דמויות בעלות השקפות שונות: חיים ארלוזורוב, הצעיר שבהם, מייצג את הכיוון המדיני המעשי של אחדות העבודה. יעקב גליקסון, עורך 'הארץ', מביא את הנקודה הליברלית. דוד קצנלסון, מעמודי התווך של התנועה הפועלית, דואג לממד ההתיישבותי.
על פי מקורות בהנהלה הציונית, התזכיר יתמקד בהישגי הבנייה של היישוב, בצורך להרחיב את ההגירה ובביקורת על הביורוקרטיה המנדטורית שמעכבת את העלייה. הוועד הלאומי מגבה את המהלך ומספק נתונים על הגידול הדמוגרפי והכלכלי.
המתח בתוך הוועדה נסוב בעיקר על הטון: גליקסון מעדיף שפה מדינית מתונה שתרשים את חברי ועדת המנדטים, ואילו קצנלסון מבקש לשים דגש חזק יותר על זכויות הפועלים ועל ביקורת של מדיניות הממשלה.
הוועד הערבי מגבש עמדה: חוסיני מוביל
ג'מאל אל-חוסיני, מזכיר הוועד הפועל הערבי, מכין תזכיר מקיף שיוגש לוועדת המנדטים. המסמך עוסק במצב הפוליטי, הכלכלי והמנהלי בפלשתינה מנקודת מבט ערבית.
לדברי מקורות ערביים, התזכיר יתמקד בביקורת על מדיניות ההגירה היהודית, על רכישות הקרקעות ועל מה שהם מכנים העדפת האוכלוסייה היהודית על ידי ממשלת המנדט. הוועד הערבי מתכנן לשלוח משלחת מלווה לז'נבה.
בחוגים ציוניים מתייחסים לתזכיר הערבי ברצינות ומבקשים לוודא שהתזכיר הציוני יענה מראש על כל הטענות הצפויות. ארלוזורוב ציין בישיבה פנימית כי יש להציג עובדות ומספרים, לא רק הכרזות.
רפורמת ההתאזרחות: דרישה להקלות
ההנהלה הציונית והוועד הלאומי מכינים תזכיר נוסף, הפעם בנושא רפורמה בחוקי ההגירה וההתאזרחות. הדרישה המרכזית: ביטול החובה שהקונסול הבריטי בחוץ-לארץ יתייעץ עם ממשלת פלשתינה לגבי כל עולה בעל הון, תהליך שמעכב את העלייה בחודשים.
דרישה שניה היא הכרה אוטומטית באזרחות כל מי שהתאזרח בשנת 1922, ללא צורך בחידוש ההליך. כיום מאות אנשים שהשלימו את תהליך ההתאזרחות לפני ארבע שנים עדיין ממתינים לאישור סופי.
הפחתת אגרת ההתאזרחות הגבוהה היא דרישה שלישית. לדברי אנשי ההנהלה, האגרה הנוכחית מהווה מחסום בלתי סביר שפוגע דווקא בעולים העניים ביותר. התזכיר ייכלל במסמכים שיוגשו לוועדת המנדטים.
החקיקה הפולקיסטית בגרמניה: הצעת הפקעה נגד יהודים
נמסר מברלין כי המפלגה הפולקיסטית (הלאומנית) בגרמניה הגישה הצעת חוק להפקעת רכוש של "זרים" - הצעה שכוונתה ברורה: פגיעה ביהודי גרמניה. ההצעה דורשת הפקעה ללא פיצוי של נכסים שנרכשו על ידי מי שאינם "בני הגזע הגרמני".
הצעת החוק הוגשה לרייכסטאג אך סיכוייה לעבור נמוכים בהרכב הנוכחי של הפרלמנט. עם זאת, עצם הגשתה מעוררת חרדה בקרב יהודי גרמניה ומאותתת על החרפת הלשון האנטישמית במרחב הציבורי הגרמני.
ארגונים יהודיים בברלין פרסמו הודעה בה גינו את ההצעה וקראו לכל המפלגות הדמוקרטיות לדחותה. בחוגים ציוניים בארץ ישראל ציינו כי הצעות מעין אלו מוכיחות את צדקת הטענה הציונית בדבר הצורך בבית לאומי.