פקודת הקצבאות העותומניות נכנסה לתוקף; תזכיר הוועד הלאומי בדרך לז'נבה

היום, 16 במאי, חלה מהיום פקודת הקצבאות העותומניות. כשלושת אלפים פקידים לשעבר של הממשלה העותומנית בארץ ישראל יחלו לקבל גמלאות מממשלת המנדט הבריטי. הפקודה מסדירה את מצבם של אנשי מנהל, שוטרים, מורים ופקידי בריאות.

התשלומים יחולו רטרואקטיבית מיום כ"ח באפריל ויבוצעו באמצעות סניפי הדואר. גובה הקצבה ייקבע לפי דרגת הפקיד ושנות שירותו. חלק מן הזכאים חיו שנים בדחקות וציפו זמן רב לתשלום.

נציגי הערבים קיבלו את הפקודה בברכה, אם כי חלקם טוענים שהסכומים נמוכים. הפקודה מסדירה גם זכויות ירושה: אלמנות וילדי פקידים שנפטרו יהיו זכאים בתנאים מסוימים.

ד"ר תון, ממלא מקום נשיא הוועד הלאומי, הגיש את התזכיר המפורט למזכיר הראשי מר הארי לוק. התזכיר יועבר למשרד המושבות בלונדון ולוועדת המנדטים של חבר הלאומים בז'נבה, שם יידון ב-3 ביוני.

המסמך מקיף נושאים מגוונים: שאלות קרקע, חינוך, חקלאות, תעשיה וביטחון. זהו התזכיר המקיף ביותר שהגיש הוועד הלאומי מזה שנים, ונכתב בשפה מדויקת ומתונה כדי להתאים לנהלים הדיפלומטיים.

בחוגי ההנהלה הציונית מביעים סיפוק, אך מדגישים שהדרך להשפעה ממשית ארוכה. מקורות קרובים לוועד הלאומי מסרו כי התגובות הראשוניות במשרד המזכיר הראשי היו מכבדות.

'דואר היום' מפרסם מאמר ארוך על הפער בין מעמדה המשפטי של תל-אביב, שהיא רק מועצה מקומית מאז 1921, לבין צרכיה כעיר הגדלה במהירות. עם אוכלוסייה של כ-46,000 תושבים, תל-אביב היא כבר העיר היהודית הגדולה בארץ.

הכותבים טוענים כי מעמד המועצה המקומית מגביל את יכולתה של תל-אביב לגבות מסים, לנהל תקציב עצמאי ולתכנן פיתוח ארוך טווח. הם קוראים לממשלת המנדט להעניק לתל-אביב מעמד של עירייה מלאה.

חוגים פוליטיים ביישוב תומכים ברעיון, אך מציינים שממשלת המנדט נוהגת בזהירות רבה בכל שינוי מעמדי. הנושא צפוי לעלות גם בדיוני ועדת המנדטים בז'נבה.