אנטישמיות בשלושה חזיתות: פולין, רומניה, אמריקה

רומאן דמובסקי, מנהיג הדמוקרטים העממיים ופניה של האנטישמיות הפולנית, נאסר בפקודת פילסודסקי בשל הסתה לפרעות ביהודים. הגטו היהודי בוורשה שקט לחלוטין בימי הלחימה, והבלוק היהודי בסיים הכריז על נייטרליות.

אולם הגנרלים האנטישמיים הפיצו קול קורא נגד 'ממשלת פילסודסקי היהודית'. הם טוענים כי יהודים מימנו את המרד, טענה חסרת בסיס שמטרתה להסית את ההמון הפולני.

לדברי מקורות, מעצרו של דמובסקי עשוי להביא הקלה זמנית, אך האנטישמיות הפולנית מושרשת עמוק מדי כדי שתיפתר במעצר אחד.

ברומניה נתחדשו ההתנפלויות על יהודים הנוסעים ברכבות. סטודנטים עוברים מקרון לקרון ומכים מתוך רצח את כל אלה שפניהם מעידות עליהם שהם יהודים. היו מקרים שהסטודנטים פשוט השליכו יהודים דרך החלון בעוד הרכבת נעה.

השלטונות הרומניים אינם מתערבים. האלימות האנטישמית באוניברסיטאות הרומניות ידועה כבר שנים, אך ההתפשטות לרכבות ולמרחב הציבורי מהווה הסלמה מדאיגה.

ממאה וחמישים ושלושת אלפים יהודי קרקוב, כשישים אחוז עניים ממש. אלף סוחרים יהודים אינם יכולים לחדש את רשיונותיהם בשל העלויות הגבוהות והבירוקרטיה. פנייה דחופה נשלחה לפדרציה הבריטית לסיוע מיידי.

המצוקה בקרקוב אינה יוצאת דופן. ברחבי פולין ורומניה סובלים יהודים ממיסוי כבד, מהגבלות על עיסוקים, ומאפליה כלכלית שיטתית. הגירה לארץ ישראל ולאמריקה נראית לרבים כמוצא היחיד.

פרופסור מאוניברסיטת הרוורד מתלונן כי אחוז הסטודנטים היהודים עלה מ-2.5 אחוזים בשנת 1895 לשלושה עשר אחוזים כיום. ה'שיקגו טריביון' דן בהצעות להגביל את קבלת היהודים לאוניברסיטאות בשם 'שמירה על הגזע הצפוני'.

גם בארצות הברית, שנחשבת למקלט לנרדפים, מתגלות נטיות הגבלה והפליה. הדיון על מכסות באוניברסיטאות מתנהל בגלוי, ואיש אינו מתבייש לטעון כי נוכחות יהודית גבוהה מדי היא בעיה.