בין הנושאים המפורטים: שאלת הקרקעות ומדיניות הרכישה, מצב החינוך העברי ותביעה להכרה רשמית, פיתוח התעשיה והחקלאות, הסדרת ענייני העבודה וזכויות הפועלים, שירותי הבריאות הציבורית, ארגון הישוב הפנימי ומוסדותיו, בעיות הביטחון בדרכים ובישובים, מעמד השפה העברית במוסדות המנדט, שלטון עירוני ובחירות מקומיות, הסדרי התאזרחות, ענייני דת ומקומות קדושים, ותכנית התיישבות חקלאית מורחבת.
נמסר כי משלחת בהרכב מאיר דיזנגוף ראש מועצת תל-אביב, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל הרב הראשי של תל-אביב-יפו, וחיים ארלוזורוב ממנהיגי הנוער הציוני, תמונה להציג את התזכיר בפני ועדת המנדטים בישיבתה בחודש יוני.
בחוגי ההנהלה הציונית מביעים שביעות רצון ניכרת מעצם הצלחתם לרכז את כל תביעות היישוב במסמך אחד מסודר. התזכיר נכתב בלשון דיפלומטית מדויקת, אך תוכנו חד ותובעני. מקורות קרובים להנהלה מציינים כי התגובות הראשוניות במשרד המזכיר הראשי היו חיוביות.
מנהיגי האופוזיציה הרביזיוניסטית ביקרו את התזכיר כ'מתון מדי' וטענו שאינו כולל דרישה ברורה להגדלת העלייה. מנגד, נציגי אגודת ישראל הביעו שביעות רצון מכך שענייני דת נכללו במסמך.







