תזכיר הוועד הלאומי: 13 נושאים לוועדת המנדטים

הוועד הלאומי פרסם את התוכן המלא של תזכיר שהוגש למזכיר הראשי מר הארי לוק, להעברה לוועדת המנדטים של חבר הלאומים בז'נבה. זהו המסמך המקיף ביותר שהציגו מוסדות היישוב עד כה.

שלושה עשר נושאים מפורטים בתזכיר: שאלת הקרקעות, מצב החינוך העברי, פיתוח תעשיה וחקלאות, הסדרת ענייני עבודה, שירותי בריאות, ארגון הישוב הפנימי, ביטחון, מעמד העברית, שלטון עירוני, התאזרחות, ענייני דת, ותכנית התיישבות מורחבת.

משלחת בהרכב מאיר דיזנגוף, הרב עוזיאל וחיים ארלוזורוב תיסע לז'נבה להציג את התזכיר. חוגים בהנהלה הציונית מביעים שביעות רצון מריכוז כל תביעות היישוב במסמך אחד.

הרביזיוניסטים ביקרו את התזכיר כ'מתון מדי' - לדבריהם, חסרה דרישה ברורה להגדלת העלייה. מנגד, נציגי אגודת ישראל שבעי רצון שענייני דת נכללו. עיני הישוב נשואות לז'נבה.

מנהלי המוסדות הבנקאיים הציוניים - הלפרן, רופין, קפלנסקי וקיש - נפגשו ישירות עם הגזבר הממשלתי ס.ס. דייוויס. נמסרה הבהרה: אין מדובר ב'ועדה ממשלתית' כפי שדווח בטעות, אלא בפגישה יזומה של הגורמים הציוניים.

קפלנסקי הציג נתונים על עלויות המכס המכבידות על ייבוא חומרי בנייה ומכונות חקלאיות, וטען כי המיסים חונקים את הפיתוח. רופין פירט את תכנית ההתיישבות בגליל ובעמק יזרעאל והדגיש את הצורך בסיוע ממשלתי.

דייוויס הבטיח לבחון את הנתונים אך ציין כי תקציב הממשלה מוגבל. הפגישה נסתיימה בהסכמה לדיונים נוספים. עצם העובדה שהגזבר הסכים לשבת עם הנציגים הציוניים נתפסת כהישג.

מקורות בהנהלה הציונית מציינים כי שני המהלכים - התזכיר לחבר הלאומים והפגישה עם הגזבר - משלימים זה את זה: האחד פונה כלפי חוץ, השני פועל כלפי פנים.

מוסא כאזם פחה נבחר לעמוד בראש ועדת ארגון הקונגרס הערבי בארץ-ישראל. המינוי נועד לאחד את המפלגות הערביות השונות, אך הדרך רחוקה.

מפלגות האופוזיציה, ובמיוחד מפלגת ההתנגדות בשכם, מסרבות להכיר בסמכות הוועד הפועל הערבי הנוכחי. המתח בין משפחות ההנהגה - החוסייניים והנשאשיביים - מקשה על הסכם.

ממשלת המנדט עוקבת בתשומת לב. מצד אחד, היא מעוניינת בשותף ערבי מאורגן; מצד שני, חוששת מגוף שיתנגד למדיניות הבית הלאומי. הישוב היהודי, שעסוק בתזכיר שלו לחבר הלאומים, מסתכל מן הצד.