ה'נורגה' נפרקת באלסקה: סיום המסע הקוטבי ההיסטורי

ספינת האוויר 'נורגה' נפרקת כעת בטלר, כפר קטן באלסקה שבו נחתה לאחר הטיסה ההיסטורית מעל הקוטב הצפוני. הפירוק נעשה בזהירות רבה, שכן חלקים מהספינה עשויים לשמש למחקר ולבנייה עתידית.

הקברניט אמונדסן נסע לנום, העיירה הקרובה, ומשם ישלח דיווחים מפורטים על המסע. הקולונל נוביל, מתכנן הספינה ומנווטה, שלח טלגרמה מפורטת למלך איטליה: הטיסה ארכה 71 שעות ועברה 5,300 קילומטרים. הנסיעה נעשתה קשה במיוחד בקטע שליד אלסקה, בגלל סערה חזקה.

חברי הצוות סיפרו כי ברגעים מסוימים ירדה ספינת האוויר לגובה נמוך מאוד עקב תנאי מזג האוויר. הקרח שהצטבר על מעטה הספינה חייב השלכת משקולות כדי לשמור על גובה.

בנאום מפורט בוועדת פרוק הנשק בז'נבה חשף לורד ססיל את שיקולי בריטניה בנוגע לכוחותיה הצבאיים. לדבריו, גודל הצי הבריטי נקבע לפי צורכי ההגנה על הודו, מצרים, ארם-נהרים וארץ ישראל, ולא ניתן לצמצמו ללא סיכון לביטחון האימפריה.

בנוגע לאוויריה הבריטית, ציין ססיל כי גודלה תלוי בכוח האוויריות של מדינות אחרות. הביטוי היה מדיד: כל עוד צרפת מחזיקה את האוויריה הגדולה באירופה, בריטניה לא תצמצם את שלה. ההצהרה מעידה על כך שלמרות דיוני הפרוק, מרוץ החימוש האווירי ממשיך.

יושב ראש הוועדה, מר לודון מהולנד, קרא למדינות להגיש הצעות קונקרטיות להפחתת כוחות, אולם הדרך להסכם עדיין ארוכה.

מאמר שהגיע מגרמניה מתאר ביקור בבית החרושת של חברת הינץ בפיטסבורג שבאמריקה, אחד מבתי החרושת הגדולים למזון בעולם. הכותב מתאר את קווי הייצור המודרניים, שבהם עוברים מוצרי מזון מתהליך לתהליך כמעט ללא מגע יד אדם.

המאמר משווה בין עבודת האדמה המסורתית, שבה האיכר מכיר את הקרקע ואת פריה, לבין הייצור התעשייתי, שבו הפועל אינו רואה את התוצר הסופי. השאלה שמעלה הכותב: האם ההתקדמות הטכנית באה על חשבון הקשר בין האדם לעבודתו?