דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שישי · ח׳ בסיון תרפ״ו · 21 במאי 1926
מוסף סוף השבוע · ט׳ בסיון תרפ״ו · 22 במאי 1926 — לחץ לקריאה

דרישות כלכליות מן המנדט; משלחת ז'נבה; ועידת לידז'

הישוב נערך להעמיד את ממשלת המנדט בפני ביקורת בינלאומית. התזכיר הכלכלי מפרט דרישות חריפות, ועידת לידז' תמכה בעמדות הישוב, והמשלחת לז'נבה עומדת לצאת.

חברי הוועד הלאומי לארץ ישראל
חברי הוועד הלאומי לארץ ישראל

שלושה זרמים מדיניים שזורים זה בזה בימים אלה: המאבק הכלכלי של הישוב מול ממשלת המנדט, ההכנות להופעה בז'נבה, וההחלטות שהתקבלו בוועידת לידז'. כל שלושתם מכוונים לנקודה אחת: חיזוק מעמדו של הישוב היהודי.

מס העושר וסיווג אדמות: דרישת הישוב

עיתון 'דבר' מפרסם היום ניתוח מפורט של שיטת המיסוי בארץ ישראל ודורש רפורמה יסודית. מס הקרקעות, הידוע בשמו העותומני 'רשם', פוגע לטענת הכותב בעיקר בחקלאים הקטנים ובמתיישבים החדשים, שמשלמים מסים על אדמות שטרם הניבו יבול.

הדרישה המרכזית היא להחליף את מס הקרקעות במס עושר כולל, שיתחשב בהכנסה הממשית ולא רק בבעלות על אדמה. כמו כן נדרש סיווג מחודש: אדמות בור צריכות להיות חייבות בשיעור נמוך מאדמות מעובדות, כדי לעודד חקלאים חדשים.

ממשלת המנדט, לדברי הכתבה, מתעלמת מדרישות אלה זה שנים. החקלאים היהודים שמפתחים אדמות שוממות נושאים בנטל מסים כבד, בעוד האוכלוסייה הערבית, שחלקה מחזיקה באדמות נרחבות ללא עיבוד, זוכה להקלות. הדרישה צפויה להיכלל בתזכיר שיוגש בז'נבה.

התזכיר מוכן: ויצמן יצא ב-4 ביוני

חיים ויצמן
ד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית

ההכנות ליציאת המשלחת לז'נבה הושלמו. התזכיר שיוגש לוועדת המנדטים כולל פרקים מפורטים בענייני קרקעות, חינוך, מסים, עלייה והתאזרחות. המסמך מציג תמונת מצב עגומה של היחסים בין הישוב לבין ממשלת המנדט.

נמסר כי ד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, צפוי לצאת מלונדון ב-4 ביוני ולהצטרף למשלחת בז'נבה. ועדת המנדטים תתכנס ב-8 ביוני ותדון תחילה בסוריה ולאחר מכן בארץ ישראל.

המשלחת עצמה תכלול את הרב עוזיאל, מר דיזנגוף וד"ר ארלוזורוב. בחוגי הוועד הלאומי מדגישים כי מדובר בהזדמנות חשובה, שכן ועדת המנדטים היא הגוף הבינלאומי היחיד שבפניו יכול הישוב להעלות את טענותיו נגד ממשלת המנדט.

ועידת לידז': הכרה מלאה בוועד הלאומי

ועידת לידז', שהתקיימה בשבוע שעבר, קיבלה החלטה התומכת בדרישת הוועד הלאומי להיות מוכר כנציג היחיד של הישוב היהודי בפני ממשלת המנדט וחבר הלאומים. ההחלטה חשובה במיוחד לקראת ההופעה בז'נבה.

הוועידה תמכה גם בדרישות הישוב בנוגע לקרקעות ולבתי ספר. הנציגים דרשו שממשלת המנדט תקצה תקציבים הולמים לחינוך העברי, שכן כיום מרבית התקציבים מופנים למוסדות החינוך הערביים והבריטיים.

החלטת לידז' מחזקת את ידי המשלחת בז'נבה ונותנת לה גושפנקא בינלאומית. הוועד הלאומי מתכוון להציג את ההחלטה בפני ועדת המנדטים כראיה לתמיכה הרחבה בדרישותיו.

פקודת הקצבאות העותומניות: 3,000 פקידים

פקודת הקצבאות העותומניות נכנסה סוף סוף לתוקף. כשלושת אלפים פקידים ושוטרים ששירתו בשלטון העותומני לפני המלחמה הגדולה זכאים מעתה לקבל גמלאות מממשלת המנדט.

הפקודה, שנחתמה לפני חודשים אחדים, עוררה דיון ציבורי על ההכרה בזכויות העבר. הגמלאות ניתנות בשיעורים שונים, לפי דרגה ומשך שירות. הסכומים נמוכים, אולם עצם ההכרה בשירות העותומני מהווה תקדים חשוב.

בקרב הפקידים הערבים שכיהנו בשלטון העותומני מתקבלת הפקודה בשביעות רצון, אם כי רבים מתלוננים על הליכים ביורוקרטיים ארוכים. מספר הפקידים היהודים לשעבר שזכאים לגמלאות קטן בהרבה.

מקורות לידיעה

ארכיון גליונות

מעתמול, גיליון יומי, תרפ"ו