שבוע עשיר בחיי התרבות היהודית: בברלין חוגגים את פרויד, בבוקלין ביאליק מדבר לילדים על ארץ ישראל, ובתל-אביב יצירותיו של י.ל. פרץ מקבלות חיים חדשים על הבמה.
התרבות העברית נמצאת כעת בתנועה רבה: מן הגולה מגיעות ידיעות על אירועי תרבות יהודיים ברמה גבוהה, ובארץ עצמה הבמה העברית מתבססת ומושכת קהל.
שלוש ידיעות תרבותיות עיקריות מעסיקות היום את הקוראים, כולן מעידות על תסיסה אינטלקטואלית ויצירתית בעם היהודי.
מן הארץ
פרויד בן 70: חגיגה בברלין
בסלון 'אספלונדה' בברלין נערכה חגיגה מרשימה לכבוד יום הולדתו ה-70 של פרופסור זיגמונד פרויד, מייסד תורת הפסיכואנליזה. הערב אורגן בנשיאות ועדת החברה לפסיכולוגיה, ונכחו בו חשובי עולם המדע, הספרות והמדינה.
בין הנואמים הבולטים: פרופסור אלפרד דבלין, הסופר הגרמני שזכה לשם עולם בזכות ספרו 'ברלין אלכסנדרפלאץ', ויוליוס הירש, אנליטיקאי נודע. הנואמים הדגישו את תרומתו של פרויד להבנת הנפש האנושית ולשינוי דרכי החשיבה של המאה העשרים.
פרויד עצמו, המתגורר בוינה, לא הגיע לחגיגות מטעמי בריאות. עם זאת, דברי הערכה נשלחו אליו מרחבי העולם. חוקריו היהודים רואים בו דמות של גאווה: רופא יהודי שחולל מהפכה בחשיבה המדעית, גם אם תורתו שנויה במחלוקת.
מן העולם
ביאליק נואם בבית הספר בבוקלין
המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ביקר בבית הספר העברי 'תפארת הגר'א' בבוקלין ונשא נאום לפני התלמידים. ביאליק דיבר על ל'ג בעומר, על החלוצים הנוטעים עצים בארץ ישראל, ועל החובה לשמור על הלשון העברית גם בנכר.
הילדים קיבלו את דברי המשורר בתרועות חן ובהתלהבות רבה. בסיום הנאום הצטלמו התלמידים עם ביאליק, ורבים מהם ביקשו את חתימתו על דפי מחברתם. ביאליק, הנמצא בסיבוב באמריקה, מקדיש זמן רב לביקורים בבתי ספר עבריים.
ביקוריו של ביאליק בבתי הספר מעוררים עניין רב בקהילות היהודיות באמריקה. רבים רואים במשורר שליח של ארץ ישראל, המחבר את ילדי הגולה אל השפה ואל הארץ בעת ובעונה אחת.
נשפי פרץ: 'אהל' מציג 'מספורי הלבנה'
תיאטרון 'אהל' ממשיך את שורת נשפי פרץ באולם הגימנסיה הרצליה בתל-אביב. ההצגה 'מספורי הלבנה', מעובדת מיצירותיו של י.ל. פרץ, זוכה להצלחה רבה בקרב הקהל. השחקנים גור, הלצ'קין ובריינין מעניקים הופעות מרגשות, והרקדנית ניקובה מוסיפה מופע ריקוד.
יצירותיו של פרץ, שנפטר לפני כעשור, מקבלות חיים חדשים על הבמה העברית בארץ ישראל. המעבר מיידיש לעברית אינו פוגע בעומק הרגשי של הסיפורים, ואולי אף מוסיף להם ממד חדש. הקהל בתל-אביב, הצמא לתרבות עברית מקורית, ממלא את האולם מדי ערב.
ידידי התיאטרון העברי מציינים כי ההצלחה מוכיחה את הפוטנציאל של הבמה העברית. בעוד בווילנה ובוורשה התיאטרון היהודי פועל ביידיש, כאן בתל-אביב נולד תיאטרון עברי שמתחרה עם ותיקי אירופה.