שוורצבארד הרג את פטלורה; ברטל קיבל נציגים יהודיים; רדיפות החלוץ נמשכות

ידיעת הירי בגנרל פטלורה על ידי שלום שוורצבארד עוררה סערה רגשית בקהילות היהודיות ברחבי העולם. בעיקר נזכרים הפוגרומים הנוראים של 1919-1921 שנערכו תחת פיקודו של פטלורה באוקראינה, שבהם נהרגו עשרות אלפים.

בוועידת ההסתדרויות הציוניות בלידז', הידיעה התקבלה בתדהמה. נציגים ביקשו להימנע מהערכות חפוזות עד שיתבררו כל פרטי הפרשה. ארגונים יהודיים בפאריס הדגישו כי מדובר במעשה של יחיד.

חוגים יהודיים בלונדון ובניו יורק חוששים מתגובת נגד. הניסיון מלמד כי פעולות של יחידים עלולות לעורר גל אנטישמיות. גורמים מתונים קוראים לשמור על ריסון.

המשטרה הצרפתית אימתה כי שוורצבארד פעל לבדו, ללא קשר לארגון כלשהו. הוא צפוי לעמוד לדין בפאריס.

ראש ממשלת פולין פרופ' ברטל קיבל את נציגי הקלוב היהודי בסיים - הצירים הרטגלס ופרבשטיין. ברטל הביע אהדה לדרישות הקהילה היהודית והבטיח לבחון את הנושאים שהועלו.

הפגישה נתפשת כסימן חיובי ביחסים בין הממשלה החדשה בפולין לבין הקהילה היהודית. לאחר ההפיכה של פילסודסקי, רבים מבני הקהילה קיוו לשינוי ביחס השלטונות.

הנציגים היהודיים העלו נושאים של אפליה בתעסוקה ממשלתית, מיסוי לא שוויוני, ומגבלות על מוסדות חינוך יהודיים. ברטל הבטיח להעביר את הנושאים לוועדה בין-משרדית.

מן הידיעות המגיעות מברית המועצות עולה כי רדיפות חברי תנועת "החלוץ" נמשכות ומתגברות. פעילי התנועה נאלצים לפעול במחתרת, ומפגשים מתקיימים בסודיות.

בבוכרה הוסבו בתי תפילה לבתי תרבות סובייטיים. מדובר בהמשך ישיר למדיניות "מלחמה בדת" של השלטון הסובייטי, הפוגעת בעיקר בקהילות היהודיות הקטנות שבהן בית התפילה היה גם מרכז קהילתי.

בנוסף, נמסר כי משפט זייפני הפרנקים ההונגריים נפתח בבודפשט. 24 נאשמים, ביניהם הנסיך ווינדישגרץ ונאדוסי, עומדים לדין בפרשה שקשורה לניסיון לזייף שטרות צרפתיים. הפרשה חושפת קשרים בין חוגים לאומניים הונגריים לפשע כלכלי.