המשלחת לז'נבה יוצאת מחר; תזכיר הוועד הלאומי סוקר את היצירה העברית

תזכיר הוועד הלאומי שיוגש לועדת המנדטים בז'נבה סוקר בפירוט את ההישגים של הישוב העברי בתחומים מגוונים: הלשון העברית וחידושה, רכישת קרקעות, השתתפות בעיריות, מערכת החינוך העברית, התעשייה והמלאכה, עבודה מאורגנת, שירותי בריאות, הון ציבורי, ומקומות קדושים.

התזכיר מדגיש את הצמיחה המהירה של הישוב בשנים האחרונות: מ-56,000 יהודים ב-1918 לכ-108,000 ב-1925. הנתונים כוללים גם את מספר בתי הספר העבריים, שטחי הקרקע שנרכשו, ונפח הייצור התעשייתי.

הוועד הלאומי מבקש מן הוועדה לשים לב במיוחד למצוקת האבטלה ולצורך בהגדלת מכסות העלייה. התזכיר נכתב בטון מאופק אך עובדתי, ונועד לשכנע את חברי הוועדה כי הבית הלאומי היהודי מתקדם בכיוון הנכון.

גורמים בהנהלה הציונית מציינים כי התזכיר הוכן במשך שבועות ארוכים, תוך ליקוט נתונים ממוסדות שונים ברחבי הארץ.

המשלחת שיוצאת מחר לז'נבה כוללת שלוש דמויות מרכזיות: הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב הראשי הספרדי, מייצג את הממד הדתי והרוחני; מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל-אביב, מייצג את הבנייה העירונית המעשית; וחיים ארלוזורוב, העסקן הצעיר מאחדות העבודה, מייצג את תנועת הפועלים.

הרכב המשלחת נועד להציג בפני ועדת המנדטים את מגוון הפנים של הישוב: דת, עירוניות ועבודה. כל אחד מחברי המשלחת ימסור עדות בתחום מומחיותו.

עיתון 'הארץ' מדגיש כי יש לשמור על ציפיות מציאותיות: ועדת המנדטים אינה גוף מחליט, אלא גוף מייעץ למועצת חבר הלאומים. אולם עצם ההזדמנות להציג את העמדה הציונית בפורום בינלאומי חשובה.

ויצמן ייצא לז'נבה ב-4 ביוני, שבוע לפני ישיבת הוועדה, כדי לתאם את המהלכים עם המשלחת ועם נציגים בריטיים.

אגודת החיילים המשוחררים בארץ ישראל החליטה לשלוח תזכיר נפרד לחבר הלאומים, באמצעות הנציב העליון. התזכיר מתמקד בזכויות של יהודים ששירתו בצבאות בנות הברית במלחמה הגדולה ועלו לארץ.

החיילים המשוחררים טוענים כי הובטח להם מעמד מיוחד בארץ ישראל, על בסיס שירותם הצבאי ותרומתם למאמץ המלחמתי. רבים מהם התקשו להשתלב בשוק העבודה.

אספת סניף הסתדרות הפקידים ביפו-תל-אביב נערכה אף היא בימים אלה, ודנה בבחירות יחסיות לוועד. האווירה באולם היתה סוערת, ומתנגדים ניסו להפריע למהלך הרגיל של האסיפה.