משבר הפחם משתק את התעשייה הבריטית, הסכם החוב הצרפתי-אמריקני

המשבר בענף הפחם הבריטי חורג מגבולות הכרייה ופוגע בכלל המשק. בבירמינגהם עובדים בתי חרושת רבים ימים ספורים בשבוע בלבד, ובשפילד נסגרו מרבית המפעלים. הממשלה הכריזה על הארכת מצב החירום.

לכל בית אב הוקצבו 50 ליטרות פחם בשבוע בלבד. מודעות-אור ברחובות אסורות, ותאורת הרחובות הופחתה למינימום. הסבסוד הממשלתי, שעלה לאוצר הבריטי סכומי עתק, צפוי לפוג ביום שני (31 במאי).

אנליסטים מעריכים כי המשך השביתה עלול לגרום לקיצוץ נוסף בתפוקה התעשייתית ולהעמקת האבטלה באזורי המפעלים. יצוא הפחם הבריטי, שהיה בין המקורות העיקריים למטבע חוץ, ירד באופן חד.

נמסר כי הושג הסכם סופי לפריסת החוב הצרפתי לארצות הברית. סך החוב עומד על 4,025,000,000 דולר, שייפרע על פני 62 שנה. בחמש השנים הראשונות תשלם צרפת 30 מיליון דולר לשנה ללא ריבית, ולאחר מכן יעלו התשלומים ל-125 מיליון דולר לשנה עם ריבית.

ההסכם מקל באופן ניכר את הנטל על האוצר הצרפתי, שנאבק בגירעונות כבדים ובפיחות מתמשך של הפרנק. עם זאת, יש הטוענים כי עצם ההתחייבות לטווח של שישה עשורות מטילה עול כבד על הדורות הבאים.

שער הפרנק הצרפתי התחזק בימים האחרונים, בין היתר בעקבות כניעת עבד אל-כרים שהסירה מצרפת נטל צבאי וכלכלי כבד. עמדתו הפוליטית של בריאן מתחזקת בעקבות ההתפתחויות.

נמסר כי יצוא תפוחי הזהב מארץ ישראל בחודשים נובמבר 1925 עד פברואר 1926 הגיע לשווי של 220,000 לירות ארצישראליות. פדיון הזהב המוכר עמד על 67,000 לי"מ. נתונים אלה מעידים על התבססות ענף הפרדסנות כמקור הכנסה מרכזי.

מנגד, האימפורט של ארץ ישראל בחודש האחרון ירד. מומחים מזהירים כי הירידה ביבוא עלולה לשקף את ההאטה הכלכלית בישוב ואת צמצום כוח הקנייה של התושבים.

באיטליה, הגירעון במאזן המסחרי ברבעון הראשון של 1926 הגיע ל-2,688 מיליון לירות, לעומת 1,482 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הנתון מחזק את החששות מפני ערעור יציבות הלירה האיטלקית.