מן הארץ
מכון קרני הרנטגן נפתח בחיפה
ד"ר איצקוביץ פתח בחיפה את מכון קרני הרנטגן המודרני ביותר בארץ ישראל, בנוכחות ראש העירייה, רופאים ונכבדים רבים.
קרני הרנטגן, שנתגלו בידי וילהלם רנטגן בשנת 1895 בווירצבורג שבגרמניה, מאפשרות לרופא לראות את פנים הגוף בלי חתך ובלי כאב. המכשיר מקרין גלים בלתי נראים דרך הבשר, ואלה חודרים ברקמות הרכות אך נעצרים בעצמות ובגופים קשים. על גבי לוח צילום מיוחד מופיעה תמונת הצל הפנימית של האיברים, ובכך יכול הרופא לאתר שבר בעצם, גוף זר שנבלע, או חולי שלא ניכר מבחוץ.
ד"ר איצקוביץ נאם על ערך המוסד לעיר חיפה ולרפואה בארץ כולה. עד כה נאלצו חולים לנסוע לירושלים או אף לביירות לצורך בדיקת רנטגן. מעתה יוכלו תושבי הצפון לקבל בדיקה מתקדמת במקום. בין הנוכחים היו מר יעקובוס כהן, הקונסול ההולנדי בירושלים, וגברות נורדאו.
טקס זיכרון לארכיאולוג פרנציסקני בירושלים
טקס זיכרון לאב גאודנציוס אורפאלי, חוקר עתיקות פרנציסקני, נערך באולם בית הספר הפרנציסקני בירושלים.
אורפאלי עסק בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל ותיעד ממצאים מתקופות קדומות. ד"ר ל.א. מאייר, מן האגודה המזרחית הפלשתינאית, נשא דברי הערכה על תרומת החוקר הפרנציסקני למדע הארכיאולוגיה בארץ הקודש. גם פרה אבל מן הדומיניקנים נאם. לורד פלומר וסר רונלד סטורס שלחו מכתבי התנצלות על שלא יכלו לבוא.
מן העולם
מוזיאון להגנת העובד בברלין
בברלין נפתחה תערוכה מרשימה להגנת הפועל ובטיחות העבודה, הפרוסה על שטח של 2,500 מטר מרובע וגלריה נוספת בת 1,200 מטר.
התערוכה מציגה מכונות המצוידות במגנים מיוחדים המונעים פציעות, פלקטים מאוירים המסבירים כללי בטיחות, ולוחות סטטיסטיים המראים את מספרי האסונות בתעשייה הגרמנית. המבקר יכול לראות במו עיניו כיצד פועל מגן על גלגל שיניים, כיצד מסך מתכת מפריד בין ידי הפועל לבין להב חותך, וכיצד אוורור נכון מסלק אבק ואדי רעל ממפעל. תערוכה זו מלמדת שהגנת העובד אינה רק עניין של רחמים, אלא עניין של חישוב כלכלי: פועל בריא הוא פועל יעיל.
פינת החי
החסידה הלבנה בשמי ארץ ישראל
בימי סיון האחרונים אפשר עוד לראות חסידה לבנה ניצבת על רגל אחת בראש עמוד טלגרף או על גג של בית אבן ישן, מביטה סביבה בכובד ראש כאילו היא שוקלת את מסלולה הבא.
החסידה הלבנה היא מן העופות הנודדים הגדולים ביותר העוברים בשמי ארצנו. כנפיה הפרושות מגיעות לרוחב של כמטר וחצי, ומרחק נדידתה השנתית מגיע לאלפי קילומטרים. בימי הסתיו היא יורדת מאירופה דרך הבוספורוס ודרך עמק הירדן אל מרחבי אפריקה, ובאביב חוזרת באותו המסלול. כך תיאר אותה הנוסע-חוקר טריסטרם בספרו על טבע ארץ הקודש.
מזונה של החסידה מעיד על תפקידה בטבע: היא אוכלת צפרדעים, לטאות, נחשים ועכברים, ובכך מצמצמת את מספרם של בעלי חיים אלה בשדות ובביצות. לא בכדי ראו בה בני הכפרים, גם ערבים גם יהודים, עוף מבורך המביא ברכה לבית שעל גגו הוא מקנן. שמה העברי 'חסידה' נגזר מן 'חסד', ובתלמוד נאמר שהיא עושה חסד עם חברותיה.
החסידה בונה קן גדול מענפים ומקשים על ראש עמוד גבוה או ארובה. הקן נבנה מחדש בכל שנה, ולעתים מגיע לכובד ניכר. הזוג מטיל שניים עד ארבעה ביצים, ושני ההורים דוגרים בתורות. מן הפרט המעניין שבחסידה: היא כמעט אילמת. כאשר היא מתקשרת עם בן זוגה, היא מקישה את מקורה העליון על מקורה התחתון בקול רעש יבש הנשמע למרחוק.
בעמק החולה ובגליל אפשר לראות להקות חסידות בעונות המעבר, ונמסר כי בחלק מן הכפרים הערביים בגליל עודן מקננות על הגגות. מי שאינו ממהר, ומרים עיניו אל השמים בערב קיץ, עשוי עוד לראותה חגה במעגלים רחבים לפני שתצנח אל קנה.
