תזכיר הוועד הלאומי: ארבע דרישות לוועדת המנדטים

תזכיר הוועד הלאומי שהוגש לוועדת המנדטים מפרט ארבע דרישות מרכזיות: סמכויות ממשל פנימי רחבות, אישיות משפטית לארגוני הקהילה, חברות כפויה, וזכות הטלת מסים. התזכיר מציג נתונים כלכליים: הדסה וקופת חולים הוציאו 114,000 לירות פלשתינאיות בשנת 1924 ו-150,000 בשנת 1925 על בריאות הציבור.

התזכיר מדגיש כי 96 אחוזים מיהודי הארץ דוברי עברית, אך הממשלה מתעלמת מן השפה העברית בחלק ניכר מעבודתה. כמו כן נדרשת השתתפות יהודית בכוחות ההגנה ובמשטרה, נושא שעולה שוב ושוב.

חברי ועדת המנדטים צפויים לדון בתזכיר בישיבה שתיפתח ב-8 ביוני. תגובת הממשלה הבריטית לדרישות טרם הגיעה, אך גורמים בירושלים מוסרים כי ההנהלה הבריטית מתייחסת ברצינות למסמך.

משלחת הישוב לוועדת המנדטים יצאה לדרך. בראשה עומדים הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, מאיר דיזנגוף ראש עיריית תל-אביב, וחיים ארלוזורוב. חיים ויצמן צפוי להצטרף ב-4 ביוני.

ועדת המנדטים תיפתח ב-8 ביוני. המשלחת תציג בפניה את התזכיר המפורט ותעמוד על הנקודות העיקריות: הכרה במוסדות הקהילה, הרחבת הכשרון העברי בשירות הציבורי, ופתרון בעיית האבטלה.

בחוגים מדיניים בירושלים רואים את המשלחת כנקודת מפנה אפשרית ביחסי הישוב עם ממשלת המנדט. אם ועדת המנדטים תמליץ על הרחבת הסמכויות, הדבר יחייב את הממשלה הבריטית לפעול.

בריטניה מתכננת להפוך את אמירות עבר הירדן לנסיכות תורשתית. משכורתו של האמיר עבדאללה הוכפלה מ-12,000 ל-24,000 לירות טורקיות, אך כוחו הממשי צומצם. ריקאבי פחה, ראש הממשלה הערבי, פורש מתפקידו.

קוקס, הנציג הבריטי, צפוי להוביל את הממשלה בפועל. קצינים מקומיים שהתנגדו לשינויים פוטרו, וצ'רקסים מונו לכוח הגבול. צעדים אלה מצביעים על רצון בריטי לבסס את השליטה באמצעות כוחות נאמנים ולצמצם את עצמאותם של הערבים המקומיים.

התפתחויות אלה בעבר הירדן משפיעות ישירות על ארץ ישראל. הגבול המזרחי הוא שער להגירה ולמסחר, וכל שינוי מדיני באזור מורגש גם בערי הארץ.