רפורמות מכס בנמל יפו, משבר הפרנק הבלגי

ישיבת לשכת המסחר של יפו (30 במאי) דנה בנושאים כלכליים חמים. דמי הסבלות בנמל יפו עלו מ-27,187 לירות מצריות בשנת 1925 ל-29,450 בשנה הנוכחית, עלייה של למעלה מ-8 אחוזים, והלשכה דורשת פעולה.

הוחלט על חמישה צעדים: הנהגת שינויים בתעריף הסבלות, חיזוק הפיקוח על הקבלן, דרישה מהנהלת המכס לוותר על 10 אחוזים שגבתה מהקבלן, הרחבת דרגות המכס מ-9 ל-15, ופטור ממכס על חוטי צמר, צמר גפן ומשי לתעשייה, וכן על בקבוקים, פקקים וחלקי מכונות כיבוי אש.

נמסר כי שעות העבודה בבית המכס שונו: במשרדים 8-12 ו-1-4, ובמחסנים 8-12 ו-1-5. הסדר החדש נועד להתאים את שירותי המכס לצרכי המסחר הגדלים.

הפרנק הבלגי ממשיך בירידה תמידית שעוררה דאגה חמורה בחוגי הכספים והתעשייה בבלגיה. מאז 1923 לא ראתה בלגיה את מטבעתה בשפל כזה.

שר הכספים ואנסן ניסה לייצב את הפרנק לפני סידור הלוואות חיצוניות, גישה שנכשלה לחלוטין. עתה תלויות התקוות בהלוואה מחוץ לארץ, אולם הממשלות המלוות דורשות הפרטת מסילות הברזל הבלגיות כתנאי מוקדם, דרישה שמעוררת התנגדות פוליטית עזה בתוך בלגיה.

המשבר הבלגי מזכיר את ירידת הפרנק הצרפתי שאנו מדווחים עליה בימים אלה. שתי המטבעות סובלות מאותה מחלה: חובות מלחמה כבדים, תקציבים גרעוניים, והיעדר רצון פוליטי לבצע רפורמות כואבות.

נמסר מלונדון כי הלוואה מגורם יהודי פרטי בסך 50,000 או 60,000 לירות שטרלינג לביצוע עבודות ציבוריות בארץ ישראל נמצאת בשלבי גיוס על ידי ההסתדרות הציונית.

ההלוואה מיועדת לפיתוח תשתיות: כבישים, מערכות מים ובנייני ציבור. בחוגי ההנהלה הציונית רואים בהלוואה זו צעד חשוב לקידום התעסוקה בארץ, בתקופה שבה האבטלה בישוב מחמירה. ביקורת על חוסר תכנון כלכלי מרכזי בתנועה הציונית, שנשמעת בימים אלה, מחזקת את הצורך במקורות מימון חדשים.