אנטישמיות בהנובר, סניגוריית שוורצבארד

סטודנטים באוניברסיטת הנובר מנהלים תעמולה אנטישמית חריפה נגד פרופסורים וסטודנטים יהודים. הסטודנטים הקימו בריקדות פיזיות למנוע את הרצאותיו של הפרופסור לסינג.

מקרה זה אינו בודד. באוניברסיטאות גרמניות שונות ניכרת בשנים האחרונות מגמה של התנגדות לנוכחות יהודית בסגל ההוראה ובקרב הסטודנטים. ארגוני סטודנטים לאומניים מפיצים כרוזים הקוראים 'לטהר' את האוניברסיטאות מ'השפעה זרה'.

נציגי הקהילה היהודית בגרמניה פנו לרשויות האקדמיות בדרישה לפעול נגד ההתעללות. אולם עד כה לא ננקטו צעדים ממשיים. הממשלה הגרמנית, המשוקעת בבעיות כלכליות, אינה שמה את הנושא בראש סדר העדיפויות.

בפריז הוקם ועד יהודי לארגון הסניגוריה של שלום שוורצבארד, שירה ורצח את סימון פטלורה בחודש שעבר. נמסר כי מציעים להזמין את הסופרים ישראל זנגוויל ובנרנרד שו להשתתף בהגנה במשפט.

חוקר הדין חקר את לאו מוצקין, יושב ראש ועד הדלגציות היהודיות, ואת טימקין, על אישיותו של שוורצבארד ועל מניעיו. שוורצבארד טוען כי פעל מתוך נקמה על הפוגרומים שביצעו כוחות פטלורה באוקראינה בשנים 1918-1920.

ארגון הסניגוריה מעורר ויכוח בקרב הקהילה היהודית: יש הטוענים כי יש להפוך את המשפט לבמה להצגת זוועות הפוגרומים, ואחרים חוששים כי הדבר יביא לתגובת נגד אנטישמית.

המשורר היידי דויד הופשטיין, שברח מרוסיה לארץ ישראל בשנת 1925 לאחר שחתם על תזכיר נגד הייבסקציה, חזר לרוסיה ופרסם מכתב חרטה בעיתון 'עמעס'. הסופרים האידיים במוסקבה ביטלו בעקבות כך את החלטת הוצאתו מאגודת הסופרים.

מאמר בעיתון 'דבר' מבקר את חוסר ההערכה שגילו מוסדות הישוב כלפי הופשטיין בזמן שהותו בארץ ישראל. הכותב טוען כי אילו הישוב היה מקבל את המשורר בכבוד הראוי ונותן לו תנאי עבודה, לא היה חוזר לרוסיה הסובייטית.

פרשת הופשטיין מעלה שאלות כואבות על יחסו של הישוב אל אנשי רוח ויוצרים: האם מספיק לפתוח שערים לעולים, או שיש להבטיח גם תנאים הולמים למי שמגיע?