חפירות תל אל-נצבה, מחלקת החקלאות עוברת, טכנולוגיית הטיסה הקוטבית

חפירות תל אל-נצבה (ליד רמאללה) ממשיכות לחשוף ממצאים מרתקים מן התקופה הכנענית, בשיתוף פעולה אמריקני-עברי.

בין הממצאים האחרונים נמנים חיצי ברונזה בעלי חוד משולש, סיכות עיטור שצורתן מעידה על מלאכת יד מפותחת, ומחרשה מיניאטורית שככל הנראה שימשה כמנחה טכסית. מדענים מאירופה ביקרו באתר בשבועות האחרונים והביעו התפעלות מן השיטה המדעית שבה מתנהלות החפירות.

חשיבותו של התל נעוצה במיקומו הגיאוגרפי, בצומת דרכים עתיקה בין ירושלים לשומרון. ממצאי הברונזה מצביעים על קשרי מסחר שהשתרעו עד מצרים ובבל. הארכיאולוגים מייחסים את השכבה הנוכחית לאלף השני לפני הספירה, תקופה שבה פרחה הכרמל בארץ הזו.

החפירות, שהחלו בעונה הקודמת, מתנהלות בהנהגת חוקרים אמריקנים בשיתוף תלמידים מהאוניברסיטה העברית. בכך מתקיים שיתוף מדעי פורה בין שני עולמות אקדמיים.

נמסר כי מחלקת החקלאות הממשלתית עוברת ב-10 ביוני ממושבה על הר הכרמל בחיפה לירושלים, בהנהגת הקולונל סויאר.

המעבר נועד לרכז את המנגנון הממשלתי בבירה, אולם המעבדות, העוסקות בניסויי זרעים ובבדיקת מחלות צמחים, יישארו בחיפה עד סוף החודש. המעבדות דורשות ציוד מיוחד ואקלים ימי, ולפיכך העברתן מסובכת יותר.

חקלאי הארץ מביטים במעבר בעין מעורבת. מצד אחד, קרבה למרכז ההחלטות הממשלתי עשויה לזרז את אישור הפטורים ממכס על ציוד חקלאי. מצד שני, חלק מן הפרדסנים בחיפה ובסביבתה חוששים שהמרחק מן השטח יפגע בשירות.

מאמר מפורט בעיתונות הארץ סוקר את ההיסטוריה של חקירת הציר הצפוני, מן הניסיונות הראשונים בסוף המאה הקודמת ועד הישגי השנה האחרונה.

פירי וקוק יצאו ב-1908 בטענות סותרות כי הגיעו לציר. קוק נתגלה לבסוף כרמאי, ופירי הוכתר כמגלה. אנדרי ניסה כבר ב-1897 להגיע בכדור פורח ונעלם ללא עקבות. אמונדסן, הנורבגי הגדול, ירד ב-1925 עם מטוסים ליד מעלות רוחב 87-88 אך נאלץ לחזור כעבור חודש בגלל מחסור בדלק.

הטכנולוגיה שאיפשרה את ההצלחה האחרונה היא המנוע הפנימי המשופר. בירד טס במטוס רב-מנועי שאיפשר 15 שעות ברצף מעל שטחי קרח אינסופיים. ההבדל בין ניסיון אנדרי בכדור פורח, שתלוי בחסדי הרוחות, לבין מטוס ממונע הוא ההבדל בין תקווה לשליטה.

נודע כי גרמניה תכננה שימוש בצפלין בהנהלת דר. אקנר לטיסה קוטבית, ובירד עצמו מתכנן כעת טיסה לציר הדרומי בספטמבר. אם יצליח, יהיה הראשון שהגיע לשני הקטבים בתוך שנה אחת. הניווט בטיסה קוטבית מסתמך על מצפן שאינו פועל ליד הציר המגנטי, ולפיכך הטייסים נעזרים בחישובי שמש ובכלי מדידה מיוחדים.