דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · כ׳ בסיון תרפ״ו · 2 ביוני 1926
מוסף סוף השבוע · ט״ז בסיון תרפ״ו · 29 במאי 1926 — לחץ לקריאה
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

חפירות תל אל-נצבה, מחלקת החקלאות עוברת, טכנולוגיית הטיסה הקוטבית

מן הארץ

חפירות תל אל-נצבה: כלי ברונזה עתיקים

חפירות תל אל-נצבה (ליד רמאללה) ממשיכות לחשוף ממצאים מרתקים מן התקופה הכנענית, בשיתוף פעולה אמריקני-עברי.

בין הממצאים האחרונים נמנים חיצי ברונזה בעלי חוד משולש, סיכות עיטור שצורתן מעידה על מלאכת יד מפותחת, ומחרשה מיניאטורית שככל הנראה שימשה כמנחה טכסית. מדענים מאירופה ביקרו באתר בשבועות האחרונים והביעו התפעלות מן השיטה המדעית שבה מתנהלות החפירות.

חשיבותו של התל נעוצה במיקומו הגיאוגרפי, בצומת דרכים עתיקה בין ירושלים לשומרון. ממצאי הברונזה מצביעים על קשרי מסחר שהשתרעו עד מצרים ובבל. הארכיאולוגים מייחסים את השכבה הנוכחית לאלף השני לפני הספירה, תקופה שבה פרחה הכרמל בארץ הזו.

החפירות, שהחלו בעונה הקודמת, מתנהלות בהנהגת חוקרים אמריקנים בשיתוף תלמידים מהאוניברסיטה העברית. בכך מתקיים שיתוף מדעי פורה בין שני עולמות אקדמיים.

מחלקת החקלאות עוברת לירושלים

נמסר כי מחלקת החקלאות הממשלתית עוברת ב-10 ביוני ממושבה על הר הכרמל בחיפה לירושלים, בהנהגת הקולונל סויאר.

המעבר נועד לרכז את המנגנון הממשלתי בבירה, אולם המעבדות, העוסקות בניסויי זרעים ובבדיקת מחלות צמחים, יישארו בחיפה עד סוף החודש. המעבדות דורשות ציוד מיוחד ואקלים ימי, ולפיכך העברתן מסובכת יותר.

חקלאי הארץ מביטים במעבר בעין מעורבת. מצד אחד, קרבה למרכז ההחלטות הממשלתי עשויה לזרז את אישור הפטורים ממכס על ציוד חקלאי. מצד שני, חלק מן הפרדסנים בחיפה ובסביבתה חוששים שהמרחק מן השטח יפגע בשירות.

מן העולם

כיבוש הקטבים: מן הכדור הפורח ועד המנוע

רואלד אמונדסן בשלג הקוטב
רואלד אמונדסן, החוקר הנורבגי

מאמר מפורט בעיתונות הארץ סוקר את ההיסטוריה של חקירת הציר הצפוני, מן הניסיונות הראשונים בסוף המאה הקודמת ועד הישגי השנה האחרונה.

פירי וקוק יצאו ב-1908 בטענות סותרות כי הגיעו לציר. קוק נתגלה לבסוף כרמאי, ופירי הוכתר כמגלה. אנדרי ניסה כבר ב-1897 להגיע בכדור פורח ונעלם ללא עקבות. אמונדסן, הנורבגי הגדול, ירד ב-1925 עם מטוסים ליד מעלות רוחב 87-88 אך נאלץ לחזור כעבור חודש בגלל מחסור בדלק.

הטכנולוגיה שאיפשרה את ההצלחה האחרונה היא המנוע הפנימי המשופר. בירד טס במטוס רב-מנועי שאיפשר 15 שעות ברצף מעל שטחי קרח אינסופיים. ההבדל בין ניסיון אנדרי בכדור פורח, שתלוי בחסדי הרוחות, לבין מטוס ממונע הוא ההבדל בין תקווה לשליטה.

נודע כי גרמניה תכננה שימוש בצפלין בהנהלת דר. אקנר לטיסה קוטבית, ובירד עצמו מתכנן כעת טיסה לציר הדרומי בספטמבר. אם יצליח, יהיה הראשון שהגיע לשני הקטבים בתוך שנה אחת. הניווט בטיסה קוטבית מסתמך על מצפן שאינו פועל ליד הציר המגנטי, ולפיכך הטייסים נעזרים בחישובי שמש ובכלי מדידה מיוחדים.

פינת הצומח

עץ האקליפטוס בארץ ישראל

לוח טבע: ענף אקליפטוס, פרחים ופרי, ועץ בוגר בקרבת ביצה
עץ האקליפטוס: ענף, פרחים ופרי הגומה

בין העצים שנטעו ביישובים החדשים בשפלה ובעמקים, עץ האקליפטוס תופס מקום מיוחד. בא מארץ רחוקה, מאוסטרליה, הוא הפך בשנים האחרונות לבן בית בנוף הארצישראלי, נטוע לאורך הדרכים ובשולי המושבות.

סגולתו העיקרית של האקליפטוס היא שורשיו העמוקים, החודרים עמוק אל תוך הקרקע ושואבים כמויות גדולות של מים. תכונה זו הופכת אותו לכלי מרכזי במלחמה בביצות. כאשר שותלים שורת אקליפטוסים בקרבת אגם עומד או ביצה, השורשים מייבשים את הקרקע בהדרגה, ובכך מצמצמים את סביבת הרבייה של יתוש האנופלס, נושא מחלת הקדחת.

לדברי חכמי הטבע, העץ מגיע לגובה של 20-30 מטר בתוך שנים ספורות, מהירות גידול שאין לה מתחרה בין עצי הארץ. עליו הארוכים והצרים, הנושאים ריח חריף של שמן אתרי, אינם נושרים בחורף, וצלו דליל יחסית.

הקרן הקיימת לישראל נוטעת אקליפטוסים בעמק יזרעאל ובעמק חפר, במקומות שביצותיהם היו מקור לקדחת עד לא מכבר. בכפר יחזקאל ובנהלל ניכר כבר שינוי: המים העומדים נעלמו, והאדמה שהייתה טובענית הפכה ליבשה ולראויה לעיבוד.

הנוטעים מספרים כי עץ האקליפטוס אינו בררן: הוא גדל בקרקע חולית ובקרקע כבדה, בשפלה ובהרים, ודי לו במעט מים בשנותיו הראשונות. מעטים העצים שניתן לומר עליהם כי הם משרתים בעת ובעונה אחת את הבריאות, את הנוף ואת הכלכלה.

מקורות לידיעה

ארכיון גליונות

מעתמול - עיתון יומי לארץ ישראל