ועדת המנדטים הקבועה של חבר הלאומים פתחה היום את ישיבתה התשיעית בז'נבה. על שולחנה מונח תזכיר מפורט מטעם הוועד הלאומי, המציג את מצב היישוב היהודי ודורש הכרה רשמית במוסדותיו.
התזכיר כולל נתונים על 31,650 עולים שהגיעו בשנת 1925, על השקעות בהיקף של עשרה מיליון לירות פלשתיניות, ועל הפער המזעזע בתקציב החינוך: 3,000 לירות בלבד מתוך 106,000 לירות מופנות לחינוך העברי.
בנוסף מעלה התזכיר את סוגיית קרקעות המפתלי"ק ואת הדרישה להכרה רשמית בוועד הלאומי כגוף המייצג את יהודי ארץ ישראל, בהתאם לסעיף 4 של כתב המנדט. הנציג היווני פלסיוס ישמש כמדווח בנושא פלשתינה.
התזכיר דורש צדק בתקציב החינוך
ליבו של התזכיר שהגיש הוועד הלאומי לוועדת המנדטים עוסק בסוגיית החינוך. ממשלת המנדט מקצה לחינוך העברי סכום זעום, 3,000 לירות מתוך תקציב כולל של 106,000 לירות, בעוד שהיישוב היהודי נושא בעצמו את עיקר הנטל.
המשלחת טוענת כי חלוקה זו אינה עומדת בהתחייבויות כתב המנדט לסייע בהקמת הבית הלאומי היהודי. הם מביאים לדוגמה את מערכת החינוך הערבית המתוקצבת באופן מלא מקופת הממשלה.
גם תזכירים ערביים הוגשו לוועדה, וכן תזכיר מטעם אגודת ישראל. הוועדה צפויה לדון בנושא פלשתינה במהלך השבועיים הקרובים ולהגיש את מסקנותיה למועצת חבר הלאומים.
קרע בוועד העשרים על החינוך
ועד העשרים הצביע ברוב של שישה נגד חמישה, בהימנעות שניים, נגד מתן אוטונומיה תקציבית-מנהלית לוועדת התרבות של ההסתדרות בענייני חינוך. הרוב נוצר מצירוף מפתיע של נציגי המזרחי והציונים הכלליים.
נציגי המזרחי התנו את הסכמתם לאוטונומיה של זרם הפועלים במתן אוטונומיה שווה לזרם הדתי. כשהדרישה נדחתה, הצביעו יחד עם הציונים הכלליים נגד כל חלוקה. נציגי אחדות העבודה, שנותרו במיעוט, קראו את ההחלטה "מעשה כפייה".
מחנה הפועלים הכריז מיד כי ההחלטה אינה מקובלת עליו. בימים הקרובים תוגש פנייה רשמית להנהלה הציונית בירושלים בדרישה לדון מחדש בסוגיה. הוויכוח חושף מתח עמוק בשאלה מי שולט בחינוך הילדים ביישוב.
מועצת חבר הלאומים: הסדר חדש
מועצת חבר הלאומים, שפתחה ישיבתה בז'נבה, אישרה את ההסדר החדש של תשעה חברים שאינם קבועים. ההחלטה באה לאחר המשבר שנגרם כאשר ברזיל ואיטליה סירבו לוותר על מושביהן לטובת גרמניה.
פולין הסכימה לקבל מושב שאינו קבוע, לאחר שתביעתה למושב קבוע נדחתה. גרמניה צפויה להצטרף לחבר הלאומים באסיפה הכללית בספטמבר ולקבל מושב קבוע במועצה, כפי שהובטח בלוקרנו.
הסדרת הרכב המועצה נחשבת להישג דיפלומטי חשוב. הויכוח על מבנה חבר הלאומים חשף מתחים עמוקים בין המעצמות הגדולות לבין המדינות הבינוניות הדורשות ייצוג הולם.