מן העולם
פרופ' אמבר נספה עם משפחתו בשריפה
פרופסור אהרן אמבר, מצריין יהודי בן ארבעים ושבע מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבולטימור, נספה עם אשתו וילדו בשריפה שפרצה בביתם בניו-יורק בתחילת השבוע.
אמבר נודע בעולם המדע כחוקר מן השורה הראשונה של הקשר בין השפה המצרית העתיקה לבין השפות השמיות. עבודתו עסקה בהשוואת מילים, צורות דקדוקיות ומבני משפט בין ההירוגליפים המצריים לבין העברית, הארמית והאכדית.
אמבר נולד בפולין ועלה לארצות הברית בצעירותו. הוא למד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס תחת הנחייתם של גדולי המזרחנות האמריקנית, ובשנים האחרונות לימד שם בעצמו. כתב-היד שלו על הקשרים הלשוניים בין מצרים ושם נחשב למפעל חייו, ולפי הידיעות אבד אף הוא בלהבות.
בחוגים מדעיים ירושלמיים נתקבלה הידיעה בצער רב. אמבר ביקר בארץ ישראל ונפגש עם חוקרי האוניברסיטה העברית. אובדנו בטרם עת פוגע קשות בתחום שאינו עשיר בחוקרים.
מן הארץ
חפירות בית-שאן נמשכות בעונה החדשה
חפירות בית-שאן (ביסאן) בהנהלת מוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה נמשכות לעונת הקיץ. אלן רו מנהל את העבודה באתר, שחושף שכבות עמוקות המקשרות בין התקופה המקראית לתקופות מאוחרות.
האתר, השוכן בעמק הירדן, נחשב לאחד החשובים בארץ ישראל לחקר ההיסטוריה העתיקה. בעונות קודמות נתגלו שם ממצאים מצריים, כנעניים ויוונים-רומיים, והשכבות העמוקות מבטיחות תגליות נוספות.
נמסר כי ממשלת המנדט מאשרת את המשך החפירות ורואה בהן תרומה חשובה לידע על עברה של הארץ. חוקרים מארצות הברית ומאנגליה משתתפים בעבודה.
פינת החי
הצרצר: נגן הקיץ של ארצנו
עם בוא ימי סיון וחום הקיץ הראשון, ממלא צליל חד ומתמשך את האוויר בערבי ארץ ישראל. זהו הצרצר, יצור קטן שקולו גדול ממנו פי כמה, המבשר את בוא העונה החמה בשירתו הבלתי פוסקת.
הצרצר שייך לסדרת חד-הכנף (אורתופטרה) ומונה מאות מינים ברחבי העולם. בארצנו מצויים מספר מינים, הנפוץ שבהם הוא צרצר השדה, החי בסדקי אדמה ובין אבנים. את קולו המוכר מפיק הזכר בשפשוף כנפיו זו בזו, כמנגן בכינור זעיר.
חכמי הטבע מסבירים כי השפשוף נעשה באמצעות שורת שיניים דקיקות הנמצאות על אחת הכנפיים, המתחככות בקצה חד שעל הכנף השנייה. התדירות הגבוהה של השפשוף יוצרת את הצליל המתמשך הנשמע למרחק רב. הזכר מנגן כדי למשוך אליו את הנקבה, וככל שהלילה חם יותר, כן שירתו מהירה ורמה יותר.
הפלח הערבי והחקלאי היהודי כאחד מכירים את הצרצר היטב. בלילות הקיץ, כשהחקלאי יוצא להשקות את שדהו, מלווה אותו קונצרט של עשרות צרצרים מן הערוגות. יש הרואים בשירתם סימן לקיץ בריא ולאדמה לחה, ויש המתלוננים על הרעש. בין כך ובין כך, אין קיץ בארץ ישראל בלא צרצר.
לדברי חוקרי הטבע, לצרצר תפקיד חשוב במערכת החיים הטבעית: הוא ניזון מצמחים ומחרקים קטנים ממנו, ומשמש בעצמו מזון לציפורים, ללטאות ולקיפודים. כך הוא חוליה חיונית בשרשרת המזון של שדותינו.