דף הילדים - ארץ, חידה וסיפור
השועל ועץ הזית הזקן
פעם אחת, בערב אביב נעים בהרי הגליל, הלך שועל רעב וחיפש לעצמו ארוחה. הוא עבר ליד עץ זית זקן מאוד, שגזעו היה חלול ומפותל כמו סיפור עתיק. 'הו, עץ זקן,' קרא השועל, 'מדוע אתה עומד כאן כל כך הרבה שנים? אתה בטח משועמם מאוד!'
העץ לא ענה מייד. הוא הרעיד קלות את עליו הכסופים ברוח ואז אמר בקול עמוק: 'אני לא משועמם, שועל צעיר. אני מביט בנוף, אני רואה את הגשם בא ואת השמש זורחת, ואני נותן צל לעייפים וזיתים לרעבים. יש לי תפקיד חשוב בעולם.'
השועל צחק. 'תפקיד? אני חופשי לרוץ לכל מקום! אני רואה עולמות חדשים בכל יום, ואתה תקוע באדמה.' בדיוק אז נשמע קול של צייד מרחוק. השועל נבהל וחיפש מקום להסתתר, אך השדה היה פתוח. 'עזור לי!' התחנן לעץ. העץ פתח את החור הגדול שבגזעו ואמר: 'כנס פנימה, מהר!'
השועל הסתתר בתוך הגזע החלול עד שהצייד עבר. כשצא החוצה, הוא כבר לא צחק. 'תודה לך, עץ זית,' אמר בשקט. 'עכשיו אני מבין. לפעמים להיות תקוע באדמה זה הדבר הכי בטוח והכי טוב שיש. ולפעמים היציבות היא הכוח הכי גדול.' ומאז, בכל פעם שהשועל עובר ליד עץ זית, הוא עוצר לרגע ומרכין את ראשו בכבוד.
חידה
יש לי עין אחת אך אינני רואה דבר, אני עוברת בתוך הבד ומושכת אחריי חוט ארוך. מה אני?