כיצד טסה ספינת אוויר? המנגנון מאחורי 'נורגה'

ספינת אוויר חצי-קשיחה שונה מבלון רגיל. בבלון, הגז הקל נושא את המטען, אך אין כל שליטה בכיוון; הרוח מחליטה. בספינת אוויר, שק הגז נתון בתוך שלד פנימי חלקי שנותן לו צורה אירודינמית, ומנועים מאפשרים להתקדם גם נגד הרוח. ההיגוי מתבצע באמצעות הגאים, משטחים מתכווננים בזנב הספינה, בדומה להגה של אנייה, אלא שכאן ההגה פועלת על אוויר במקום על מים.

האתגר הגדול בטיסה קוטבית הוא הקור. בטמפרטורה של מינוס שלושים מעלות, הגז מתכווץ ונפח שק הספינה קטן, מה שמפחית את כוח ההרמה. כדי לפצות, שחרר הצוות מעט מימן מתאי האיזון ומשקולות חול. כל התאמה כזו דרשה חישוב מדויק, שכן שחרור מופרז של גז היה עלול להותיר את הספינה כבדה מדי וללא יכולת חזרה לגובה.

מנועי המאיבאך פעלו על בנזין. כל מנוע חובר למדחף בן שלוש להבים שסבב בכ-1,400 סיבובים לדקה. מהירות הספינה המרבית הגיעה לכ-100 קילומטר בשעה, אך מעל הקרח הואטה מהירות הנסיעה בגלל רוחות נגדיות. בכל מקרה, מדובר במהירות גבוהה פי חמישה מכל שיירת כלבים.

הוויכוח על עדיפות הקוטב: בירד מול אמונדסן

ריצ'רד בירד, קצין ימי אמריקאי, טען כי הגיע לקוטב הצפוני בטיסה במטוס ב-9 במאי, שלושה ימים לפני ש'נורגה' חצתה אותו. בירד המריא מקינגסביי באותו שדה תעופה, טס צפונה, והודיע כי הגיע לנקודת הקוטב וחזר. אולם מומחי ניווט מעלים ספקות: לדבריהם, הזמן שלקח לבירד אינו תואם את המרחק שנטען, ונמסר כי בדיקת רישומי הניווט שלו טרם הושלמה.

אמונדסן עצמו נמנע מלהגיב בפומבי, אך ידידיו מציינים כי ההבדל ברור: בירד טס מעל הקוטב וחזר, ואילו 'נורגה' חצתה את כל האוקיינוס הארקטי מקצה לקצה. הוויכוח על עדיפות מדעית צפוי להימשך.

חדשות המדע: רקטות בדלק נוזלי ומשוואת הגלים

בעוד 'נורגה' כבשה את הקוטב, ניסויים אחרים ממשיכים לדחוף את גבולות הידע. רוברט גודארד מאובורן שבמסצ'וסטס, שב-16 במרס השנה שיגר את הטיל הראשון בדלק נוזלי, ממשיך את ניסוייו. הטיל שלו עלה לגובה של 12.5 מטר בלבד וטס שתי שניות וחצי, אך העיקרון הוכח: דלק נוזלי, תערובת של בנזין וחמצן נוזלי, נותן כוח דחיפה שניתן לשלוט בו, בניגוד לאבקת שריפה שנשרפת בבת אחת.

מגטינגן ומציריך מגיעות ידיעות על מהפכה בפיזיקה. ארווין שרדינגר מפרסם בכתב העת Annalen der Physik סדרת מאמרים על מכניקת גלים, שבהם הוא מציע כי חלקיקי חומר מתנהגים גם כגלים. המשוואה שלו, נמסר, מאפשרת לחשב את התנהגות האלקטרון באטום בדרך חדשה לגמרי. הדיון בחוגי הפיזיקאים סוער.

בארץ ישראל, חפירות תל אל-נצבה ליד ירושלים מגלות חומה מתקופת הברונזה ושרידי עיר בת אלפי שנים. הממצאים מעשירים את הידע על ארץ ישראל הקדומה.