דף הילדים - ארץ, חידה וסיפור
הצפרדע שרצתה לטוס
באגם קטן בין ההרים ישבה צפרדע ירוקה ושמה היה נחמה. נחמה היתה צפרדע מיוחדת, לא בגלל שהיתה גדולה או חזקה, אלא בגלל שהיתה חולמנית. בעוד כל הצפרדעים קפצו מאבן לאבן ותפסו זבובים, נחמה ישבה על עלה רחב והביטה למעלה, אל הציפורים שעפו מעל האגם.
יום אחד אמרה נחמה לעצמה: אם ציפור יכולה לעוף, מדוע לא צפרדע? הרי גם לי רגליים חזקות, וקפיצה היא כמעט טיסה. היא קפצה קפיצה גבוהה ככל שיכלה, פרשה את רגליה הקדמיות הצידה, וניסתה לרחף. כמובן שנפלה ישר לתוך המים, בקול שפלט בועות.
חסידה זקנה שעמדה על שפת האגם ראתה את הכול ואמרה: ילדה, אני עפה כי יש לי כנפיים. לך יש רגליים שקופצות טוב מכל בעל חיים שאני מכירה. למה את רוצה את מה שיש לי, במקום להשתמש במה שיש לך?
נחמה חשבה על דברי החסידה. למחרת יצאה לקפוץ, והפעם לא למעלה אלא קדימה, מאבן לאבן, מגדה לגדה. היא גילתה שהיא יכולה לקפוץ רחוק יותר מכל צפרדע אחרת באגם. ובכל קפיצה הרגישה שהיא עפה, ולו לרגע קצר.
מאז לימדה נחמה את צפרדעי האגם שיעור אחד פשוט: מי שרוצה לעוף צריך קודם לדעת מה יש לו. ואז, בדרכו שלו, הוא יגיע גבוה.
חידה
יש לי גוף אך אינני חי, יש בי דפים אך אינני עץ, יש בי מילים אך אינני מדבר. כל מי שפותח אותי מגלה עולמות חדשים. מה אני?