בכפר קטן על שפת הים חי דייג זקן ושמו יונה. כל בוקר היה יונה יוצא בסירתו הקטנה, משליך את רשתו אל המים, ומחכה בסבלנות עד שהדגים יתפסו. לרוב היה חוזר עם סל מלא, ואשתו רחל היתה מבשלת מרק דגים חם וטוב שריחו מילא את כל הסמטה.

יום אחד, כאשר משך יונה את הרשת מן המים, הרגיש שהיא כבדה מן הרגיל. משך ומשך, ולבסוף עלה בה דג אחד בלבד, אך דג מיוחד: קשקשיו נצצו כזהב באור השמש, ועיניו היו חכמות וגדולות כעיני אדם.

הדג פתח את פיו ואמר: 'דייג טוב, שחרר אותי! אם תשיב אותי למים, אחזיר לך טובה. בכל פעם שתצטרך דגים, הקש שלוש פעמים על דופן הסירה, ואני אביא לך מלוא הרשת.' יונה נדהם. מעולם לא שמע על דג מדבר. אך היה איש ישר, ושחרר את הדג.

למחרת יצא יונה לים, הקיש שלוש פעמים על דופן הסירה, ואכן, הרשת התמלאה בדגים משובחים. וכך היה יום אחר יום. אך יונה שם לב לדבר: הוא מעולם לא לקח יותר ממה שהיה צריך. כשהרשת היתה מלאה מספיק לארוחת המשפחה ולמכירה קטנה בשוק, הוא חזר הביתה.

שכנו, שמעון, ראה את הצלחתו של יונה וביקש ללמוד את סודו. יונה סיפר לו, ושמעון שאל: 'ולמה לא תבקש מן הדג שימלא לך עשר רשתות? תעשיר!' יונה חייך ואמר: 'מי שלוקח רק מה שהוא צריך, תמיד יהיה לו מספיק. ומי שלוקח הכל, יישאר בסוף ללא כלום.'

ושמעון? הוא ניסה להקיש על דופן סירתו, אך שום דג לא בא. הדג הזהוב ידע להבחין בין מי ששואל בצניעות לבין מי ששואל בחמדנות. ויונה המשיך לדוג כל בוקר, ולו ולרחל תמיד היה מספיק.

יש לי פנים אך אינני אדם, יש לי ידיים אך אינני עובד, אני מלמד את כולם מתי לקום ומתי לישון, אך אני עצמי אינני ישן לעולם. מה אני?

בירה:

קהיר

אוכלוסייה:

כארבעה עשר מיליון נפש (לפי מפקד 1917)

שפה:

ערבית

יבשת:

אפריקה

מצרים היא ארץ הנילוס, הנהר הארוך ביותר בעולם. הנילוס זורם מדרום לצפון לאורך כ-6,650 קילומטר, ובשנים קדומות בנו המצרים הקדמונים את הפירמידות לצד גדותיו. הפירמידה הגדולה בגיזה, שנבנתה לפני למעלה מ-4,500 שנה, היא אחד משבעת פלאי העולם העתיק, והיא כה גבוהה שאפשר לראותה ממרחק רב.

לחשוב: מצרים היא השכנה הדרומית של ארץ ישראל. האם תוכלו למנות שני דברים שמצרים מייצאה לעולם, ושאפשר למצוא גם בשוקי ארץ ישראל?