כיצד פועל מכשיר הרנטגן

המכשיר מבוסס על שפופרת ואקום מיוחדת. בתוכה נמצאים שני מוטות מתכת: האחד, הנקרא קתודה, מחומם בידי זרם חשמלי עד שהוא פולט אלקטרונים, כמו קומקום שפולט קיטור. האלקטרונים הללו נעים במהירות עצומה לעבר המוט השני, הנקרא אנודה, ובפגיעתם בו נוצרת קרינה בלתי נראית לעין, היא קרינת הרנטגן.

כאשר מעבירים את הקרינה הזו דרך גוף האדם, היא חודרת בקלות דרך רקמות רכות כגון בשר ושריר, אך נעצרת בעצמות ובחומרים צפופים. מאחורי הגוף מוצבת לוחית צילום רגישה, ועליה נחשפת תמונה: העצמות מופיעות כצללים בהירים, והרקמות כרקע כהה. כך יכול הרופא לראות שבר, גוף זר שנבלע, או שינוי במבנה הריאות, הכל ללא חתך אחד בגוף.

עלות המכשיר אינה מבוטלת, אך לעומת הנזק שגורם אבחון שגוי או ניתוח מיותר, ההשקעה משתלמת. יש לדמיין כי בעוד שנים אחדות ימצאו מכשירי רנטגן בכל בית חולים מרכזי בארץ ישראל.

מחקר אסטרונומי בברית המועצות: מצפה פולקובו ומכון המחקר במוסקבה

נמסר כי האקדמיה הסובייטית למדעים, שעברה ארגון מחדש בשנה שעברה, ממשיכה להרחיב את פעילותה המדעית. מצפה הכוכבים בפולקובו, הנמצא בקרבת לנינגרד, עוסק בעבודה יסודית של מיפוי כוכבים ועריכת קטלוג אסטרומטרי חדש, תוך שימוש בטלסקופים שנבנו עוד בתקופה הצארית ושופצו לאחר המהפכה.

במקביל, מכון האסטרופיזיקה במוסקבה, שנוסד בשנת 1923, עוסק בחישובי מסלולי כוכבי לכת ובמחקר תנועות גרמי שמים. העבודה המדעית בברית המועצות מעניינת במיוחד משום שהשלטון הסובייטי רואה במדע כלי למודרניזציה של המדינה, ומשקיע בו משאבים ניכרים למרות הקשיים הכלכליים.

לפי הידיעות, מצפה פולקובו, שנחשב באירופה לאחד המובילים בתחום, משתף פעולה עם מצפים בגרמניה ובצרפת בפרויקט בין-לאומי למיפוי שמי הצפון. הקטלוג החדש צפוי לשפר את דיוק הניווט הימי והיבשתי כאחד.

המכון ההידרולוגי בצ'כוסלובקיה: מדידת מי הנהרות

נמסר כי המכון ההידרולוגי הממלכתי של צ'כוסלובקיה ממשיך בעבודתו השיטתית של מדידת ספיקת הנהרות ותחנות מדידת משקעים ברחבי בוהמיה, מוראביה וסלובקיה. עבודה זו, שנראית יבשה במבט ראשון, היא למעשה תשתית חיונית לחקלאות, לתעשייה ולמניעת שיטפונות.

מדידת נהרות אינה עניין פשוט כפי שניתן לחשוב. תחנת מדידה טיפוסית כוללת מד גובה מים קבוע, מושקע בנקודה ידועה בגדת הנהר, ומכשיר מכני שמתעד את שינויי גובה המים לאורך היום והלילה. במקומות מסוימים מותקן גם מד זרימה, המשתמש בכנפון קטן המסתובב בזרם המים, ולפי מהירות סיבובו ניתן לחשב את כמות המים שעוברת בנקודה מסוימת.

לארץ ישראל יש מה ללמוד מן הניסיון הצ'כוסלובקי. בארצנו, שבה מקורות המים מצומצמים וכל טיפה יקרה, מדידה שיטתית של מי הנחלות, המעיינות והמפלסים התת-קרקעיים היא צורך חיוני שטרם נענה כראוי.