דף הילדים - ארץ, חידה וסיפור
הנמלה והגשם
באחד הימים החמים של ראשית הקיץ ישבה נמלה קטנה על סף ביתה, שהיה חפור עמוק באדמה ליד עץ זית זקן. היא הביטה בשמיים הכחולים ואמרה לעצמה: מה יפה היום, ומה חמה השמש. אין צורך לעבוד עכשיו, אנוח מעט ואשמח.
אותה שעה עברה ליד ביתה חברתה, נמלה גדולה וזריזה, שסחבה גרגר חיטה על גבה. 'מה את עושה?' שאלה הנמלה הזריזה. 'נחה,' השיבה הנמלה הקטנה. 'והחורף? מי יאכיל אותך כשירדו הגשמים?' שאלה חברתה. הנמלה הקטנה צחקה: 'החורף רחוק מאוד. עד שיגיע, אעבוד. עכשיו יש שמש, ואני שמחה.'
עברו ימים ושבועות. הנמלה הקטנה שיחקה ונחה, ובינתיים מילאה חברתה הזריזה את מחסנה בגרגירי חיטה, בפירורי לחם ובזרעים קטנים. יום אחד, באמצע הקיץ, ירד לפתע גשם חזק, גשם שלא היה צפוי. המים זרמו על פני האדמה, נכנסו לבית הנמלה הקטנה ושטפו את כל מה שהיה בו.
הנמלה הקטנה רצה לבית חברתה ובקשה מחסה. הנמלה הזריזה פתחה את דלתה ואמרה: 'בואי, יש לי מספיק לשתינו. אבל זכרי: גם בימים של שמש, צריך להתכונן ליום של גשם.' הנמלה הקטנה הודתה לחברתה ונדרה כי מעתה תעבוד בכל יום, גם כשהשמש חמה והשמיים כחולים. כי אין איש יודע מתי יבוא הגשם.
חידה
מה הוא הדבר שיש לו רגליים רבות אך אינו הולך, ראש אחד ואינו חושב, וכל הבית תלוי בו?