מן הארץ

משפחת נורדאו בטכניקום חיפה

מדאם נורדאו ומדמואזל נורדאו, רעייתו ובתו של הסופר והוגה הדעות מקס נורדאו ז"ל, התקבלו בקבלת פנים חגיגית בטכניקום בחיפה ביום שבת, ל' באייר.

שלוש שנים חלפו מאז מותו של נורדאו בפריז בשנת 1923, ועדיין שמו מהדהד ביישוב. נורדאו, שנולד בפשט בשם שמעון מקסימיליאן זידפלד, היה מגדולי ההוגים של התנועה הציונית, ידידו של הרצל ואחד מנואמי הקונגרסים הציוניים הראשונים. ספרו 'ניוון' עשה אותו למפורסם באירופה עוד לפני שנכנס לתנועה הציונית.

קבלת הפנים בטכניקום כללה תכנית מוזיקלית שזכתה לשבחים רבים. הטכניקום, שנחנך בשנת 1924, הפך לא רק למוסד טכנולוגי מוביל אלא גם למרכז תרבות בחיפה. לדברי מקורות, הקהל מילא את האולם עד אפס מקום, ובין הנוכחים היו נכבדי העיר ואנשי חינוך.

ביקורה של משפחת נורדאו בארץ ישראל נושא משמעות סמלית. הוא מחבר את הדור המייסד, שחלק ניכר ממנו לא זכה לראות את פרי עמלו, אל הדור הבונה. מדאם נורדאו, שחיה בפריז, בחרה להגיע לארץ ולראות במו עיניה את מה שבעלה חלם עליו.

מן העולם

הנדל בטקס זיכרון לאורפלי

אסיפת הזיכרון לאב גאודנטיוס אורפלי ז"ל, שנערכה בבית הספר הפרנציסקני בירושלים, לא היתה רק אירוע מדעי אלא גם מופע תרבותי רב-עדתי.

ביצוע 'מארש פונבר' של גאורג פרידריך הנדל במסגרת הטקס הוסיף ממד מוזיקלי לאירוע שהיה בעיקרו אקדמי. הנדל, מלחין גרמני-בריטי מן המאה השמונה-עשרה, ידוע בעיקר ביצירות אורטוריה גדולות כגון 'המשיח', אך גם ביצירות תזמורתיות. בחירת יצירתו לטקס הזיכרון מעידה על הנטייה הקלסית של המרחב התרבותי הירושלמי.

העובדה שד"ר מאייר, חוקר יהודי, והאב אבל, נזיר דומיניקני, עמדו זה לצד זה בהרצאות מזכירה כי עולם המחקר בארץ ישראל מפגיש תרבויות שבמקומות אחרים מתקשות לדבר זו עם זו. ירושלים, עיר של מחלוקות עדתיות, מצליחה לפעמים, במרחב האקדמי, להפגין שיתוף פעולה שהפוליטיקה אינה מסוגלת לו.