אסיפת זיכרון לאב אורפלי

בבית הספר הפרנציסקני בירושלים נערכה אסיפת זיכרון לחוקר הארכיאולוגיה אב גאודנטיוס אורפלי ז"ל, בהשתתפות חוקרים מכל העדות.

ד"ר ל. א. מאייר, חוקר האמנות האסלאמית והארכיאולוגיה, נשא הרצאה על תרומתו של אורפלי למחקר. לצדו דיבר האב אבל מן המסדר הדומיניקני, מבית הספר המקראי בירושלים. האסיפה כללה גם ביצוע 'מארש פונבר' של הנדל, ונוכחו בה נציגי הקהילות השונות בעיר.

אורפלי, ילד הארץ שלמד ארכיאולוגיה באירופה וחזר לחפור באדמת מולדתו, ייצג את הפנים הרב-עדתיות של המחקר בפלשתינה. הנוכחות של חוקרים יהודים, נוצרים ומוסלמים באסיפה אחת מעידה על כך שהמדע, לפחות, אינו מכיר בגבולות עדתיים.

נמסר כי אורפלי היה מראשוני החופרים באזור כפר נחום בגליל, והעלה ממצאים חשובים לחקר בתי הכנסת העתיקים. עבודתו נפסקה עם מותו המוקדם, אך מורשתו ממשיכה להשפיע על הדור הבא של חופרים בארץ ישראל.

מערות עתיקות נחשפו ליד ירושלים

נמסר כי במהלך עבודות בניית מסילת הרכבת באזור ירושלים נחשפו מבני מערות עתיקים, ככל הנראה מתקופות קדומות.

עבודות תשתית בארץ ישראל חושפות לעתים ממצאים ארכיאולוגיים בלתי צפויים. מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט מחייבת דיווח על כל ממצא מקרי, ושולחת מפקח לבחון את האתר בטרם ימשיכו הבנאים בעבודתם. לפי הידיעות, המערות שנחשפו כוללות חדרים חצובים בסלע ומעברים צרים, אך טיבם המדויק טרם נקבע.

גילויים מקריים מסוג זה אינם נדירים: בכל פעם שמעדר פוגע בסלע ליד ירושלים, יש סיכוי שיפגוש שכבה מימי הבית הראשון, הבית השני, הרומאים או הצלבנים. האתגר הוא לחפור בזהירות ולתעד את הממצא בטרם עבודות הבנייה ימחקו אותו.

חפירות נמשכות ברחבי הארץ

מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי ממשיכה לפקח על חפירות שיטתיות ברחבי ארץ ישראל, ולצדה פועלת האגודה המזרחית לפלשתינה כגורם מרכזי במחקר הארכיאולוגי האזורי.

האגודה המזרחית לפלשתינה, שנוסדה בשנת 1920, מפגישה חוקרים מכל הלאומים והעדות שפועלים בארץ ישראל. ישיבותיה מתקיימות בירושלים, ובמסגרתן מוצגים ממצאים חדשים מחפירות ברחבי הארץ. האגודה מוציאה לאור כתב עת שבו מתפרסמים מחקרים על כתובות, חרסים, מטבעות ושרידי מבנים.

הצורך בארכיאולוגיה שיטתית בארץ ישראל חמור במיוחד: הארץ קטנה בשטחה אך עשירה בשכבות. עיר שנבנתה על חורבות עיר קודמת, שנבנתה על חורבות עיר קודמת לה. כל בנייה חדשה עלולה להרוס עדות שלא תחזור. מחלקת העתיקות מנסה לאזן בין צרכי הפיתוח לבין חובת השימור, ולא תמיד ידה על העליונה.