חיפה עומדת השבוע במרכז חיי הרוח בארץ ישראל: תערוכת האמנים העבריים הראשונה נפתחה בטכניון, ומשתה כבוד נערך ליובל החמישים של הרמן שטרוק. מברלין מגיעות ידיעות על פולמוס סביב נוכחות יהודית בתיאטרון הגרמני.
חיפה, שעד כה לא נחשבה למרכז תרבותי מרכזי בארץ, מפתיעה השבוע בשני אירועים תרבותיים בולטים. פתיחת תערוכת אגודת האמנים העבריים בטכניון, ומשתה הכבוד להרמן שטרוק, מעידים על חיי תרבות מתפתחים בעיר הנמל.
במקביל, ידיעות מברלין חושפות פולמוס סוער סביב מקומם של יהודים בתיאטרון הגרמני. הדרישה להקמת 'תיאטרון ארי' ולהרחקת 'הנטע הזר' מעלה שאלות נוקבות על עתיד היהודים בחיי התרבות האירופית.
ועידת עיתונאי ארץ-ישראל ממשיכה את דיוניה, והאגודה המקצועית החדשה נמצאת בשלבי כתיבת חוקתה. התפתחות חיי העיתונות העברית היא חלק מן המהפכה התרבותית המתרחשת בארץ.
מן הארץ
תערוכת האמנים העבריים הראשונה
אגודת האמנים העבריים, שהוקמה רק לפני חודשים ספורים, הציגה לראשונה את עבודות חבריה בתערוכה משותפת. הבחירה בבניין הטכניון בחיפה אינה מקרית: הטכניון מייצג את השילוב בין מדע לתרבות בארץ החדשה.
התערוכה כוללת עשרות עבודות בתחומי הציור, הפיסול והגרפיקה. נופי ארץ ישראל, חיי היומיום בערים ובמושבות, ודמויות מן היישוב העברי הם הנושאים המרכזיים. חלק מן האמנים הגיעו לארץ מאירופה ומביאים עמם את השפעת הזרמים החדשים באמנות.
ראש המחוז מר אברמסון, שנכח בפתיחה, אמר כי הממשלה רואה בעין יפה את התפתחות האמנות. אנשי תרבות בחיפה מקווים כי זו תהיה רק ההתחלה, וכי העיר תקים בקרוב גלריה קבועה לאמנות עברית.
מן העולם
יובל הרמן שטרוק: חמישים שנות אמנות
הרמן שטרוק, מגדולי התחרטים בעולם ומעסקני הציונות, חגג השבוע את יובל החמישים. המשתה שנערך במלון בן-נחום בחיפה כינס כחמישים עד שמונים נכבדים מן הארץ ומחוצה לה.
שטרוק, יליד ברלין שהתיישב בחיפה בשנת 1922, ידוע בתחריטים המפורטים שלו המפורטים ובציוריו. עבודותיו המתארות נופי ארץ ישראל, פני אנשים מן היישוב, ותמונות מחיי היומיום בערים ובכפרים, הפכו לחלק מן הנוף האמנותי של הארץ.
דוברים במשתה הדגישו את תרומתו הכפולה של שטרוק: כאמן שהעשיר את האמנות היהודית, וכציוני פעיל שהשקיע מכישרונו למען התנועה. טלגרמות ברכה הגיעו מפרדריק קיש, מהנהלת הציונים בלונדון ומוסדות נוספים.
היהודי על הבימה הגרמנית: פולמוס מברלין
מכתב מברלין שהגיע למערכת חושף פולמוס סוער סביב התיאטרון הגרמני ונוכחות שחקנים ומחזאים יהודים בתיאטרון הגרמני. חוגים לאומניים גרמניים דורשים להקים 'תיאטרון ארי' ולהרחיק את מה שהם מכנים 'הנטע הזר' מן הבימה הגרמנית.
בפולמוס מעורבים גם סופרים ומבקרי תיאטרון. יש הטוענים כי יהודים תרמו תרומה עצומה לתיאטרון הגרמני ואי אפשר להפריד בין השניים, ויש הדורשים לשמור על 'טוהר' הבימה. ראוי לציין כי מילים עבריות רבות חדרו ללשון הגרמנית הספרותית דרך התיאטרון.
הפולמוס מעורר דאגה בקרב הקהילה היהודית בגרמניה. רבים רואים בו סימן נוסף לגאות של רגשות אנטי-יהודיים, גם בתחומים שנחשבו תמיד לפתוחים ולקוסמופוליטיים.