יום ראשון2 במאי 1926

שביתת הכורים באנגליה הידרדרה לעבר שביתה כללית. מיליון כורים כבר שובתים ואיגודי העובדים הכריזו על הצטרפות כל ענפי התעבורה והתעשייה הכבדה. בארץ ישראל חגגו ל"ג בעומר; במירון התכנסו 7,000 איש. הוועד הלאומי בחר את משלחתו לג'נבה: הרב עוזיאל, דיזנגוף וארלוזורוב.

יום שני3 במאי 1926

השביתה הכללית בבריטניה פרצה רשמית. 3.6 מיליון פועלים הצביעו בעד, רכבות ואוטובוסים הושבתו, ופועלי הדפוס של Daily Mail סירבו להדפיס מאמר מערכת אנטי-שביתתי. בחיפה שבתו 450 פועלי רכבת, יהודים וערבים יחד. אבן פינה הונחה לסנטוריום בורוכוב.

יום שלישי4 במאי 1926

יום היסטורי בתל-אביב: ארונו של מכס נורדאו הגיע לנמל יפו, וחמשת אלפים איש יצאו לקבל את פניו. 400 עולים חדשים מרומניה ירדו מאניית דציה בנמל חיפה. בינתיים, עיריית תל-אביב פיטרה עשרה עובדים במסגרת צמצומים תקציביים, ואחותו של זינובייב נמסר כי גורשה מרוסיה על פעילות ציונית.

יום רביעי5 במאי 1926

נורדאו הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בתל-אביב. אלפי בני אדם ליוו את הארון ברחובות העיר. אוסישקין, קיש, דיזנגוף והרב עוזיאל הספידו. מקסה נורדאו, אשתו, נשאה דברים בעברית ברורה, ורבים התרגשו. משרדי ההנהלה הציונית נסגרו לאבל.

יום חמישי6 במאי 1926

השביתה הכללית באנגליה ביומה הרביעי: מהומות פרצו בלידס, בצ'סטר ובניוקאסל. ספינות מלחמה הביאו מזון לנמל ליברפול. ממשלת בולדווין הוציאה את British Gazette ב-700,000 עותקים, ואיגודי הפועלים הקימו את British Worker כנגד. ההסתדרות הכללית שלחה מאה לירות פלשתינאיות לשובתים.

יום שישי7 במאי 1926

נמסר כי חברי החלוץ בברית המועצות נידונו לשלוש שנות מחנה עבודה. מצוקת לשכת העבודה בתל-אביב מחמירה; פועלים מתחרים על ימי עבודה מעטים. סכסוך הבנייה בתל-אביב נמשך, בוררות מתנהלת. בפולין, ממשלת ויטוס התפטרה והשפעת פילסודסקי הולכת וגוברת.