פקודת הקצבאות העותומניות: מעמסה חדשה על תקציב הארץ

פקודת הקצבאות העותומניות, שפורסמה על ידי ממשלת המנדט, קובעת כי כשלושת אלפים פקידים לשעבר של הממשלה העותומנית יקבלו קצבאות קבועות מתקציב ארץ ישראל. הפקודה תיכנס לתוקף ב-16 במאי.

בחוגי ההסתדרות נמתחה ביקורת חריפה. 'כיצד ייתכן', שאל דובר ההסתדרות, 'שממשלת המנדט תשלם מכספי הציבור לאנשים שפעלו נגד היישוב העברי? יש ביניהם מי ששירתו את המשטר העותומני בנאמנות ורדפו את התנועה הציונית.'

הוועד הלאומי דורש כי הפקודה תיבחן מחדש ותתוקן כך שלא תחול על מי שאינם תושבי ארץ ישראל. הנושא צפוי להיכלל בתזכיר שהוועד מכין לקראת ישיבת ועדת המנדטים בז'נבה.

מקורות בממשלת המנדט טוענים כי הפקודה נובעת מהתחייבויות בינלאומיות שנטלה על עצמה בריטניה עם קבלת המנדט, ואין מנוס ממילויה.

ועדת העריכה המיוחדת, בהרכב ד"ר חיים ארלוזורוב, מר מ. גליקסון ומר ב. כצנלסון, ממשיכה בעיצוב הנוסח הסופי של תזכיר הוועד הלאומי לנציב העליון לורד פלומר.

התזכיר יוגש לפלומר לקראת ישיבת ועדת המנדטים הקבועה של חבר הלאומים בז'נבה, ב-3 ביוני. הקולונל סיימס, המזכיר הראשי של ממשלת ארץ ישראל, ייצג את ממשלת המנדט בישיבה.

ארלוזורוב, גליקסון וכצנלסון נחלקים בגישה: ארלוזורוב מבקש להדגיש את הזכויות הכלכליות של היישוב, כצנלסון מעדיף דגש על שאלת ההגירה, וגליקסון מבקש איזון בין השניים. הנוסח הסופי יהיה פשרה.

מקורות בוועד מדגישים כי התזכיר חייב להיות מדוקדק ועובדתי, שכן הוא יהווה את המסמך המרכזי בו יעיינו חברי ועדת המנדטים.

כל המפלגות הערביות בארץ ישראל הגיעו להסכמה לכנס ועידה כללית בירושלים. הישג זה, שלא היה מובן מאליו לנוכח הפילוגים החריפים במחנה הערבי, מיוחס למאמצי התיווך של אחמד זאכי פחה, עומר אל-ביטאר ועבד אל-עזיז אל-תעאלבי.

ייתכן שהוועידה תחליט על שליחת משלחת ערבית לז'נבה, במקביל למשלחת היהודית. כך תיאלץ ועדת המנדטים לשמוע שתי עמדות מנוגדות על המצב בארץ ישראל.

בחוגים ציוניים מתייחסים להתפתחות בתשומת לב רבה. היכולת של הצד הערבי להציג חזית מאוחדת בז'נבה עלולה להקשות על עמדת היישוב, במיוחד בנושאי הגירה וקרקעות.

ועידת הנציונלר ארבייטר פרבאנד (הפדרציה הלאומית של פועלים יהודיים) שהתכנסה בניו-יורק קיבלה מספר החלטות חשובות לטובת ארץ ישראל.

הוועידה ברכה על הנחת אבן הפינה לבניין בית ההבראה על שם קרוכוב בהר הכרמל, ואישרה הצעת קופת חולים. כמו כן הוחלט להקים ביתן לאמהות ולילדים, צעד המחזק את מערכת הבריאות ביישוב.

החלטה נוספת בעלת משמעות סמלית: הועידה החליטה להעביר את עצמות נחמן סירקין, ממייסדי הציונות הסוציאליסטית, לארץ ישראל. סירקין, שנפטר בניו-יורק בשנת 1924, ביקש להיקבר בארץ.