רתרפורד: כיצד 'מתים' היסודות הרדיואקטיביים

סיר ארנסט רתרפורד, חתן פרס נובל לכימיה, הציג במכון המלכותי בלונדון את ממצאיו על 'מותם' של יסודות רדיואקטיביים. לדבריו, כל אטום של רדיום פולט חלקיקים זעירים ואנרגיה ובסופו של דבר הופך ליסוד אחר לגמרי, עופרת רגילה.

רתרפורד הסביר כי הרדיום, שנחשב לדבר נדיר ויקר, הוא למעשה יסוד 'גוסס'. בעוד 1,700 שנה, מחצית מכל רדיום שקיים כיום ייעלם ויהפוך לעופרת. התוריום, לעומת זאת, מתכלה באיטיות כה רבה שמשך חייו עולה על 20 מיליון שנה.

היסוד השלישי שהוזכר, אקטיניום, מתפרק אף הוא בדרך דומה. רתרפורד מדגיש כי הבנת תהליך זה מאפשרת לחשב את גיל סלעים ומינרלים, וכך לפתוח חלון לתולדות כדור הארץ.

הרצאתו של רתרפורד מייצגת את חזית המדע של ימינו: הבנת מבנה האטום ותכונותיו. מדענים רבים חוזים כי ידע זה ישנה את עולם הרפואה, התעשייה והאנרגיה בעשורים הקרובים.

ספינת האוויר 'נורגה' עוגנת במפרץ המלך בשפיצברגן, ממתינה לתנאי מזג אוויר מתאימים ליציאה אל הקוטב הצפוני. הצוות, בהנהגת רואלד אמונדסן ולינקולן אלסוורת' מצד אחד והקולונל אומברטו נובילה מצד שני, כולל 16 איש.

הטיסה לקוטב צפויה להימשך כ-70 שעות, מעבר לים הארקטי ועד לאלסקה. מדובר בניסיון חסר תקדים: אם יצליח, תהיה זו הפעם הראשונה שכלי טיס חוצה את הקוטב הצפוני.

אמונדסן, שכבש את הקוטב הדרומי בשנת 1911, מקווה להוסיף לרשימת הישגיו גם את הקוטב הצפוני. ההכנות בשפיצברגן הושלמו, והצוות ממתין בקוצר רוח לאות היציאה.

חפירות תל אל-נצבה, הנמשכות מזה מספר עונות, חושפות ממצאים מרתקים. חומה עבה מתקופת הברונזה נחשפה, יחד עם שרידי עיר כנענית-ישראלית שפרחה באלף השני לפני הספירה.

הארכיאולוגים מזהים שכבות התיישבות מתקופות שונות, המעידות על חיי עיר מתמשכים במשך מאות שנים. בין הממצאים: כלי חרס, חותמות וכלי אבן שמספרים על חיי היומיום של תושבי העיר הקדומה.

החפירות מתנהלות בשיטה מדעית מודרנית, עם תיעוד קפדני של כל שכבה וכל ממצא. התגליות מוסיפות נדבך חשוב להבנת ההיסטוריה הקדומה של ארץ ישראל.