חיי התרבות ביישוב פורחים: תערוכת האמנים בטכניון חיפה מציגה את מיטב היצירה, תיאטרון 'אהל' פותח בירושלים, ומעבר לים סטניסלבסקי מעורר ויכוח על מהות האמנות.
השבוע מביא עמו שלושה אירועים תרבותיים משמעותיים: תערוכה, תיאטרון, ומאמר מעורר מחשבה. כל אחד מהם מעיד על חיי רוח עשירים ותוססים.
מן הארץ
תערוכת אמנים עבריים בטכניון חיפה
תערוכת האמנים העבריים הראשונה נפתחה בטכניון בחיפה ב-9 במאי בנוכחות נציב המחוז מר אברמסון ופרופ' באוארוולד, מנהל הטכניון. שלושים אמנים מציגים מאה ועשרים תמונות.
התערוכה מהווה אבן דרך בחיי האמנות ביישוב: לראשונה מוצגת יצירה עברית מקורית בהיקף כה גדול, והתגובות הראשונות מעידות על רמה גבוהה ועל מגוון סגנונות.
בין האמנים המציגים נמצאים ציירים מירושלים, תל-אביב וחיפה. הנושאים נעים בין נופי הארץ, דמויות מן השוק, ויצירות מופשטות יותר בהשראה אירופית.
מן העולם
תיאטרון 'אהל' פותח עונה בירושלים
תיאטרון 'אהל' פתח את הופעותיו בירושלים ומעלה יצירות של י.ל. פרץ. הלהקה, שהגיעה מתל-אביב, מציגה את המחזות בפני קהל ירושלמי נלהב.
תיאטרון 'אהל', שנוסד על ידי משה הלוי, מבקש להנגיש את התיאטרון העברי לשכבות העובדים. ההצגות מתקיימות באולמות זולים ומחירי הכרטיסים נגישים לכל.
הביקורות הראשונות מציינות את רמת המשחק הגבוהה ואת ההתאמה המוצלחת של יצירות פרץ לבמה. הקהל הירושלמי, שלא תמיד זוכה להופעות תיאטרון, קיבל את הלהקה בזרועות פתוחות.
סטניסלבסקי: האמנות כ'פונדק הרוח'
הבמאי הרוסי המפורסם קונסטנטין סטניסלבסקי פרסם מאמר נלהב המשבח את יצירתו המשותפת בתיאטרון האמנות של מוסקבה. סטניסלבסקי מתאר את האמנות כ'פונדק הרוח', מקום שמעבר לגבולות פוליטיים ולאומיים.
העיתונות הסובייטית הגיבה בחריפות ותיארה את דבריו כ'קונטר-רבולוציוניים'. הביקורת מציינת כי אמנות אינה יכולה להיות מנותקת מן המאבק המעמדי.
הפולמוס מעניין במיוחד עבור אנשי תיאטרון בארץ ישראל, המתלבטים בשאלה: האם התיאטרון העברי צריך לשרת מטרות חברתיות ופוליטיות, או שמא האמנות עומדת ברשות עצמה?