משבר המזכר: ישיבת לילה של הוועד הלאומי מסתיימת ברוב דחוק

הסערה פרצה כאשר הקולונל סיימס, המזכיר הראשי, מסר למר תון ולמר דיזנגוף כי המועד האחרון להגשת מזכרים לועדת המנדטים הוא 20 במאי, ולא 15 במאי כפי שנמסר קודם לכן במכתב רשמי מסגן המזכיר הראשי.

הוועד החליט לדבוק במועד המוקדם יותר ולהגיש את המזכר לממשלת פלשתינה עד 16 במאי, על סמך המכתב הרשמי הראשון. הנימוק: אין להסתמך על הודעה בעל-פה כנגד מסמך כתוב.

הרוב טען כי קיימת תקדימה ברורה: מזכר הוועד הפועל הערבי הועבר בשעתו תוך 24 שעות בלבד באמצעות מברקה של סר הרברט סמואל. אם ניתנה לערבים שהות כה קצרה, על הממשלה לאפשר גם ליהודים להגיש בדחיפות.

הציונים הרביזיוניסטים הצביעו נגד המזכר כולו, בטענה שאין לו סיכוי להשפיע. לדידם, ועדת המנדטים אינה גורם פעיל ומזכר נוסף לא ישנה את המצב.

מר אוסישקין ומר מוסינזון הציעו לוותר על המזכר ועל המשלחת כליל, בנימוק שהמועד עלול לחלוף. אך הרוב דחה את עמדתם והחליט שיש לפעול ולא להישאר בחיבוק ידיים.

ביקורת חריפה הושמעה גם מן המחנה הלא-רביזיוניסטי על כיוונו הפוליטי של המזכר: הטענה כי המסמך רך מדי כלפי הממשלה, אינו מדגיש את המכשולים, ומציג את היישוב כמצליח יותר מכפי שהמציאות מצדיקה.

בהצבעה של 14 נגד 13 אישר הוועד את המזכר בעיקרון ומסר אותו לועדת עריכה בהרכב ה"ה ארלוזורוב, גליקסון וכצנלסון, עם זכויות ייעוץ למר אוסישקין ומר וושיץ. המזכר כולל ארבעה חלקים: מידעי, דרישות, הצעות בונות, ונספחים.

המשלחת לז'נבה אושרה בהרכב: דיזנגוף, הרב עוזיאל וארלוזורוב. כמו כן הוקמה ועדה לחקירת מצב הגיוס היהודי לז'נדרמריה, בהרכב פיינברג, גילוטוב ופיינשטיין.

ברקע הדיונים עומד נתון מדאיג: פחות מ-6,000 יהודים בארץ ישראל קיבלו עד כה אזרחות פלשתינית, מספר שמעיד על קשיים בירוקרטיים או על חוסר עידוד מצד השלטון.