מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום חמישי, כ"ט באייר תרפ"ו. A Hebrew daily presenting today's news exactly as it would have been read a century ago, anchored to 1926.

ועד הבוררות שמינה ההסתדרות הכללית של העובדים לטיפול בסכסוך הבנייה בתל-אביב ויפו כינס את ישיבתו הרביעית אתמול. הקבלנים והפועלים ישבו שעות ארוכות, אך הפער בין הצדדים עדיין לא גושר.

דרישות הפועלים מוצגות בשלוש נקודות: עלייה של 12% בשכר היומי, קיצור שבוע העבודה ל-48 שעות, ומתן מעמד רשמי לנציגי ההסתדרות באתרי הבנייה. הקבלנים מוכנים לדון רק בשאלת שעות העבודה.

ועד מועצת הפועלים בתל-אביב גינה בהצהרה שפרסם אתמול את הסתמכות הקבלנים על פועלים ממוצא שאינו עברי בחלק מאתרי הבניה. 'כל קבלן הבוחר ביד זרה על פני יד עברית מסכן את עתיד הבנייה העברית', נאמר בהצהרה.

יש הסכם חלקי על ביטוח תאונות עבודה - כך נמסר ממקורות קרובים לשיחות. עם זאת, שאלת השכר עדיין סלע-מחלוקת עיקרי.

הגיליון הבא של 'המוסף השבועי' יכיל סקירה מורחבת של תנאי הבנייה העברית בתל-אביב. לישיבה הבאה בנושא הבוררות קבעו לשלשה ביוני.

ד'ר אולברייט מסוכנות הארכיאולוגיה האמריקנית פרסם השבוע דו'ח ראשוני על ממצאי עונת החפירות האחרונה בקרית-ספר - כלומר בתל בית מרשים - השוכן בשפלת יהודה. הממצאים כוללים שכבות בנייה מוצקות מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל הקדומה.

בין הממצאים הבולטים: כלי חרס שלמים הנושאים סימני אות עברית קדומה, חפצי ברונזה הכוללים חוד חנית וסיכה, ושרידים של ביצורים בנויים בטכניקה מיוחדת. ד'ר אולברייט מסביר כי הבניה מתאימה לתיאור המקראי של ערי יהודה בתקופת השופטים.

הגילויים החשובים ביותר הם כתובות קצרות על שברי חרס, שלפי דבריו יאפשרו השוואה עם לשון המקרא. 'כל שכבה מספרת לנו פרק אחד בתולדות הישיבה האנושית בארץ-ישראל', אמר החוקר.

החפירות זוכות לתמיכה כספית משותפת של הקרן לחקר ארץ-ישראל ושל אוניברסיטת בולטימור. ד'ר אולברייט עתיד להגיש את תוצאותיו לכנס הארכיאולוגי הבין-לאומי בסוף השנה.

קרוב לוועד הלאומי ציין, כי ממצאים אלה חשובים גם מבחינה מדינית: הם מחזקים את הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ-ישראל, ועשויים לשמש ראיה בפני ועדות בין-לאומיות.

ועידת עיתונאי ארץ-ישראל, שנפתחה בתל-אביב בשבוע שעבר, עסקה אתמול בשאלת ייסוד אגודה מקצועית לעיתונאים. הנוכחים ייצגו את 'הארץ', 'דבר', 'דואר היום', עיתונות חיפה ועיתונות ירושלים.

הוצע לכנות את הארגון 'התאחדות עיתונאי ארץ-ישראל', עם שלשה תפקידים עיקריים: קביעת כללי אתיקה מקצועית, שיפור תנאי השכר, וניהול ויכוחים על חופש העיתונות.

נציגי 'דבר' הציעו לשלב את הוועד המקצועי של עיתונאי ההסתדרות. נציג 'דואר היום' הסתייג. בכל זאת, הוחלט על ניסוח חוקה ראשונית שתוגש בישיבה הבאה.

שאלת חופש העיתונות תחת שלטון המנדט עלתה בחדות. כמה מן המשתתפים תיארו לחצים שהם חשים בהגשת ידיעות ביקורתיות על הנציבות. 'העיתון העברי חייב לשמש קול חופשי של הישוב', נאמר בנאום.

הועידה תדון מחר בשאלת הכשרת עיתונאים צעירים. ייסוד קורס עיתונאות קצר מועד בשיתוף עם 'דביר' הוצע כמסגרת אפשרית.

מן הידיעות שנתקבלו אצלנו על מהלך הגיוס לחיל הספר הבריטי בארץ-ישראל מתברר, כי ביומיים האחרונים נתקבלו כ-70 יהודים, רובם ילידי הארץ, היודעים היטב את השפה הערבית. קבוצה אחת של עשרה מועמדים שהגיעו יחדיו - רק שלשה מהם נתקבלו.

גורמים קרובים להסתדרות הכללית מביעים חשש, כי הסתמכות הממשל על יהודים דוברי ערבית עלולה ליצור מתח מיותר עם שכניהם הערבים. 'אנחנו רוצים שיתוף-פעולה, לא חשדנות', נאמר.

מאידך, ועד הנוער של ה'הגנה' - שאסור לנו לפרט פרטים על פועלתה - רואה בשירות בחיל הספר הזדמנות להכשרה צבאית שתועיל לישוב. גם ועד הלאומי לא פרסם עמדה ברורה בנושא.

חיל הספר אינו צבא קבוע ואינו גדוד יהודי - הוא כוח עזר של הממשל הבריטי. הגיוס נעשה ברצון, ואין חובה משפטית להתגייס. ממשלת א'י מפרסמת מדי פעם קריאות לגיוס מתנדבים.

שאלת מעמדם של יהודים המשרתים בכוחות הממשל היא רגישה. הישוב עוד לא גיבש עמדה ברורה: האם השירות הזה מסייע לבניין הארץ - או מחייב נאמנות שניה.

אספה כללית של פועלי תל-אביב ויפו, שהשתתפו בה כ-3,000 פועל ופועלת, התכנסה אתמול בגן המועצה. הדובר הראשי, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות, הרצה על המצב בעבודה ועל תכנית ההסתדרות לתיקון המצב.

בנאום ניתח הדובר את מצב שוק העבודה: 'יש חוסר עבודה ממשי בקרב פועלי הבניין. אנחנו דורשים שקבלנים יאמצו תוכנית עבודה סדורה כדי שלא תהיה עצבות בין העבודות הגדולות'.

הצבור שמע בקשב רב ובסוף נתקבלו החלטות לתמיכה בעמדת הוועד הפועל של ההסתדרות במו'מ הבנייה. נציג 'הפועל הצעיר' הביע הסתייגות מסויימת ממדיניות השכר שהוצעה.

שאלה מן הקהל: 'מה עם הפועלים הבאים מגרמניה? אין להם עבודה.' ענה הדובר: 'אנחנו דואגים לכל עולה חדש. יש להם עדיפות ראשונה בשוק העבודה של ההסתדרות'.

האספה נסתיימה בשירה של 'התקווה'. הוחלט על כינוס אספה נוספת עם תוצאות הבוררות בסכסוך הבנייה.

בשבת הקרובה תתקיים בתל-אביב ישיבת הפלגים של ארגון פועלי הרכבת, הדואר והטלגרף. לאחר שנה רבת-אירועים, ובמוצאי שבת תתכנס אספה כללית קול חגרי הסניף הגדול - ליד בית-הספר לבניה.

בין הנושאים שעל סדר-היום: שיפור תנאי עבודה בשירות הרכבות הממלכתיות, שאלת ייצוג פועלים עבריים בוועדות הממשלתיות, ומצב ביטוח הבריאות.

ממקורות ארגון הפועלים נמסר, כי תנאי עבודתם של פועלי הרכבות הממלכתיות 'לא שופרו מאז הוקמה הרשת'. שכרם נמוך מזה של עמיתיהם בענפי התחבורה האחרים.

חברי המרכז ישתתפו בישיבה. יש ציפיה שבישיבה יינתן מנדט לנציגי הפועלים לפתוח במו'מ חדש עם הרכבות הממלכתיות.

האגודה הציבורית של פועלי הדואר, הטלגרף והטלפון תגיש לאספה הצעה לאיחוד עם ארגון פועלי הרכבת. אם יתקבל האיחוד, ייווצר ארגון מקצועי חדש ורחב יותר.

ביבנאל שבגליל התחתון תתקיים בשבת הקרובה ישיבת 30 חברי ארגון הגליל התחתון, בהשתתפות מזכירות הארגון. הדיון יעסוק ביחסי העבודה עם המושבים הסמוכים ובשאלת גידול משק הפרדסנות.

בגליל התחתון יש פרדסנות ערבית מפותחת לצד חקלאות עברית. שאלת הייצוא המשותף דרך יפו - לאן ייסחרו הפירות, ובאיזו מחיר - מעסיקה את החקלאים העבריים.

עוד על סדר-היום: קיומה של בית-ספר חקלאי לנוער בגליל. ממשלת המנדט הבטיחה להשתתף במימון, אך עדיין לא שחררה התקציב.

ארגון הגליל התחתון פועל מזה שנתיים וחשוב הן בביסוס המושבים החדשים והן בקשרים עם תנועת הקיבוצים.

נציגי ועד הלאומי יגיעו ליבנאל לדיון על גידול הגרעין החלוצי שיעמוד לרשות ערים שיוקמו בגליל בשנות הבאות.

חדשות מן התיאטרון הרוסי-עברי 'הבימה' המוקם במוסקבה הגיעו לתל-אביב בצורה בלתי-צפויה: הדיריגנט שניאור, המנהל מקהלה עממית בוורשה - אחותה הרוחנית של הבימה - העז לשתף את מקהלתו בקונצרט יחד עם משחקי הבימה המוסקבאית, מבלי שקיבל אישור מהנהלת הבימה.

לפי הנמסר, 28 חברי המקהלה יסדו מקהלה מפלגתית חדשה, לאחר שנחתך רינה של המקהלה ביוצאה לקונצרט עם 'אסורי הבימה'. 'הדיריגנט פגע בכבוד הבימה', נאמר מפי אחד מנציגי הארגון.

עניין זה קשור לשאלה רחבה יותר: תחת המשטר הסובייטי, 'הבימה' ניצלת בינתיים הודות לחסות שמעניק לה לונאצ'רסקי, שר החינוך. אך החסות הזאת אינה בטוחה לעד.

בשנים האחרונות מחפשת 'הבימה' דרכים לצאת ממוסקבה לאירופה ואולי גם לארץ-ישראל. ישוב מוכן לקבל אותה, אך הבעיות הביורוקרטיות רבות.

המחלוקת הספציפית על המקהלה עשויה להיות קלת-ערך, אך היא מסמנת את הקושי הכפול בו נתונה הבימה: ללחוץ לצאת מרוסיה, ובאותה עת להישאר נאמנה לצביונה העברי.

בכינוס כלכלנים שנערך בתל-אביב הוצג נייר-עמדה על 'המסחר בקרקעות והשפעתו על בנין הארץ'. הרצה חבר ועד הנהלת הקרן הקיימת, שניתח את תופעת ספסרות הקרקע שגברה בשנים האחרונות.

לפי הנאום, חלק מן הקרקעות הנרכשות על-ידי יהודים נשארות בידי מתווכים ולא עוברות לבניין. מחירי הקרקע בתל-אביב עלו ב-40% מאז 1923, ויש בכך סיכון לבועה.

ההסתדרות הציונית ממליצה לייחד קרקעות לבניית שיכון ציבורי ולא להנחתן בידי ספסרים פרטיים. הקרן הקיימת מנסה לרכוש קרקעות בצפון ובנגב כאחיזת-מוקדמים.

שאלת הבעלות על קרקע היא בעיה מרכזית: לפי חוק המנדט, קרקע שלא עובדת 10 שנים עלולה לחזור לממשלה. זה מניע חלק מהרוכשים לבנות מהר - גם אם לאו דווקא בצורה מתכוננת.

הדובר הציע מנגנון לרישום קרקעות בנאמנות ציבורית, על מנת שהספסרות הפרטית לא תכרסם את הפוטנציאל הלאומי של המקרקעין.

בשנה האחרונה נספו בעבודה ובתאונות דרכים מספר פועלים צעירים. 'מעתמול' מוסר כי ביום י"ח במאי תרפ"ג - לפני שלש שנים - נפטר יצחק לוי מקבוצת חביים, שעסק בבנייה בחיפה. בראשו הוכה על-ידי סלעים בגן הכרמל ומת לאחר ט'ז ימי פחלה.

כמותו - כך מגלה לנו מכתב שנתקבל ממשפחתו - נספו בתקופה קצרה שישה חברים מקבוצה אחת. כולם בעצם עלומיהם, רעננים וחזקים. אף אחד מהם לא הגיע לגיל שלושים.

המשפחות שכנגד תובעות פיצוי מגוף הבנייה שאצלו עבדו. ממשלת א'י לא קבעה עדיין תקנות ביטוח תאונות עבודה מחייבות.

ועד ההסתדרות מגיש כעת הצעת חוק לממשלת המנדט: כל מעסיק יחויב לבטח פועליו. עד כה - לא נתקבלה כל תגובה.

המקרה של יצחק לוי הוא אות לכך שהבנייה בארץ נושאת מחיר כבד. 'אנו בונים ומשלמים בנפש', אמר חבר הוועד הפועל לעיתוננו. 'הנפשות האלה חייבות לעצב את חוקי העבודה שלנו'.