הצעה: מועצה מחוקקת בת 14

ציר בפרלמנט הבריטי הודיע כי ישאל את הממשלה האם בכוונתה להרכיב ועדה פרלמנטרית מיוחדת שתבחן את שאלת ההרכב המדיני בארץ ישראל ואת סוגיית האדמות. השאילתה צפויה לעלות בשבוע הקרוב בישיבת בית הנבחרים.

ביישוב מקווים כי ועדה כזו תביא לפני הפרלמנט הבריטי את המצב האמיתי בארץ, ובפרט את הצורך בהגנה על זכויות רכישת קרקעות על ידי יהודים. חוגים ערביים, לעומת זאת, מבקשים מהוועדה לבחון את מדיניות ההגירה.

ההצעה מגיעה בשעה רגישה, כשהממשלה הבריטית מנסה למצוא פתרון פוליטי שיניח את דעתם של שני הצדדים, ושאלת האדמות הופכת לנקודת חיכוך מרכזית בין הקהילות.

העיתון 'פלשתין' הערבי פרסם מאמר מקיף על יחסו של הציבור היהודי לשאלת ההתאזרחות הפלשתינאית. לפי חוקי המנדט, התאזרחות דורשת ישיבה בארץ במשך שנתיים רצופות ותשלום מס של עשרה לירות פלשתינאיות עבור כל תעודה.

במוסדות היישוב רואים בנושא חשיבות מעשית רבה: ללא תעודת תושבות, יהודים רבים אינם רשאים לרכוש קרקעות או לקבל רישיונות עסקים. אך חלק מן העולים מהססים להירשם כתושבים, מתוך חשש שאזרחות פלשתינאית תחייב אותם בחובות שלא יוכלו לעמוד בהן.

העיתון הערבי טוען כי יהודים רבים מתגוררים בארץ ללא תעודת תושבות חוקית, ודורש מן השלטונות הידוק אכיפה. הנושא מוסיף שכבה של מתח לוויכוח על הסדר המדיני בארץ.

בישיבת הועד הפועל הציוני בלונדון נדונה שוב שאלת המועצה המחוקקת. רוזנברג הציג הצעה מפורטת בדבר התנאים שבהם ניתן לקבל את עקרון המועצה, ובראשם הבטחת זכות וטו ליישוב היהודי בכל הנוגע לעלייה ולרכישת קרקעות.

חיים וייצמן, שנוכח בישיבה, הזהיר מפני דחייה גורפת של כל הצעה בריטית, אך גם הדגיש כי לא ייתכן שהמועצה תשמש מנוף להגבלת הבית הלאומי. הצירים התחלקו בדעותיהם, ולא התקבלה החלטה סופית.

הדיון נסוב גם על שאלת מינוי פקידים ערבים בממשלת המנדט ועל הקמת ועדה מיוחדת לבירור שאלת האדמות, שניהם חלק מן ההסכם הבלתי רשמי שהציע מילס.