יום א'

שביתת הכורים באנגליה הידרדרה לעבר שביתה כללית. מיליון כורים כבר שובתים ואיגודי העובדים הכריזו על הצטרפות כל ענפי התעבורה והתעשייה הכבדה. בארץ ישראל חגגו ל"ג בעומר; במירון התכנסו 7,000 איש. הוועד הלאומי בחר את משלחתו לג'נבה: הרב עוזיאל, דיזנגוף וארלוזורוב.

יום ב'

השביתה הכללית בבריטניה פרצה רשמית. 3.6 מיליון פועלים הצביעו בעד, רכבות ואוטובוסים הושבתו, ופועלי הדפוס של Daily Mail סירבו להדפיס מאמר מערכת אנטי-שביתתי. בחיפה שבתו 450 פועלי רכבת, יהודים וערבים יחד. אבן פינה הונחה לסנטוריום בורוכוב.

יום ג'

יום היסטורי בתל-אביב: ארונו של מכס נורדאו הגיע לנמל יפו, וחמשת אלפים איש יצאו לקבל את פניו. 400 עולים חדשים מרומניה ירדו מאניית דציה בנמל חיפה. בינתיים, עיריית תל-אביב פיטרה עשרה עובדים במסגרת צמצומים תקציביים, ואחותו של זינובייב נמסר כי גורשה מרוסיה על פעילות ציונית.

יום ד'

נורדאו הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בתל-אביב. אלפי בני אדם ליוו את הארון ברחובות העיר. אוסישקין, קיש, דיזנגוף והרב עוזיאל הספידו. מקסה נורדאו, אשתו, נשאה דברים בעברית ברורה, ורבים התרגשו. משרדי ההנהלה הציונית נסגרו לאבל.

יום ה'

השביתה הכללית באנגליה ביומה הרביעי: מהומות פרצו בלידס, בצ'סטר ובניוקאסל. ספינות מלחמה הביאו מזון לנמל ליברפול. ממשלת בולדווין הוציאה את British Gazette ב-700,000 עותקים, ואיגודי הפועלים הקימו את British Worker כנגד. ההסתדרות הכללית שלחה מאה לירות פלשתינאיות לשובתים.

יום ו'

נמסר כי חברי החלוץ בברית המועצות נידונו לשלוש שנות מחנה עבודה. מצוקת לשכת העבודה בתל-אביב מחמירה; פועלים מתחרים על ימי עבודה מעטים. סכסוך הבנייה בתל-אביב נמשך, בוררות מתנהלת. בפולין, ממשלת ויטוס התפטרה והשפעת פילסודסקי הולכת וגוברת.