מן הארץ

נורדאו הסופר: מורשת ספרותית בין פריז לתל-אביב

מכס נורדאו לא היה רק מנהיג ציוני; הוא היה אחד ממבקרי התרבות הנועזים ביותר של המאה התשע-עשרה. ספרו 'שקרי התרבות של התקופה' (1883) ו'הניוון' (1892) תורגמו לעשרות שפות ועוררו סערה באירופה. בספריו אלה תקף נורדאו את הצביעות של החברה הבורגנית, את ניוון הספרות ואת השקר המוסרי שמאחורי מעטה התרבות.

בעולם העברי, נורדאו ידוע בעיקר כשותפו של הרצל. אך לקוראי גרמנית וצרפתית הוא היה בראש ובראשונה איש ספרות. נאומו בקונגרס הציוני הראשון בבאזל (1897), שבו תיאר את מצב היהודים באירופה, נחשב ליצירה רטורית מן המעלה הראשונה. קבורתו בתל-אביב מעלה שאלה מרתקת: האם הספרות העברית החדשה, שצומחת כאן בחולות, תדע לקלוט את מורשתו הביקורתית?

ביאליק, המשורר הלאומי, נמצא כעת בסיור בארצות הברית. נמסר כי שמע על ההלוויה בטלגרמה ושלח דברי תנחומים. העובדה ששני גדולי הרוח היהודים של הדור - נורדאו וביאליק - קשורים כעת לתל-אביב, האחד בקברו והשני בביתו, מעידה על מעמדה ההולך וגדל של העיר כמרכז תרבותי יהודי.

מן העולם

ועידת עיתונאים ראשונה בארץ ישראל

נמסר כי ועידה ראשונה של עיתונאי ארץ ישראל מתוכננת לשבוע הבא בתל-אביב. הוועידה תדון בתנאי העבודה של עיתונאים בישוב, בשאלות הכשרה ושיתוף פעולה בין העיתונים השונים, ובמגבלות התקציב מול הצורך באיכות.

עיתונות הישוב מונה כיום שלושה עיתונים יומיים עיקריים: הארץ, דבר ודואר היום. כל אחד משקף זרם פוליטי אחר, וכל אחד נאבק על הקוראים בשוק קטן ומוגבל. הוועידה מבקשת לבחון האם אפשר ליצור מסגרת מקצועית משותפת שתעלה את רמת העיתונות ללא קשר למחלוקות הפוליטיות.

השאלה העומדת ברקע היא שאלת השפה. העיתונות העברית חייבת לא רק לדווח, אלא גם ליצור שפה חדשה: מונחים טכניים, משפטיים, מדיניים וספורטיביים שלא היו קיימים בעברית לפני עשר שנים. כל עיתון הוא גם מעבדה לשונית, ולא תמיד הם מסכימים ביניהם על אותם מונחים.