מלחמת הגלים: כיצד הפך הרדיו לנשק מדיני

כשפועלי הדפוס של Daily Mail סירבו להדפיס מאמר מערכת אנטי-שביתתי, הפכו הם עצמם, מבלי לדעת, לסוכני שינוי טכנולוגי. ממשלת בולדווין נאלצה להסתמך על שני ערוצים חלופיים: עיתון חירום בשם British Gazette, שנדפס במתקני ממשלה ב-700,000 עותקים, ושידורי רדיו שדרכם פנה ראש הממשלה ישירות לאזרחים.

הערוץ השני הוא המעניין יותר. הרדיו, שעד כה שימש בעיקר לבידור ולמוזיקה, הפך בן לילה לכלי תעמולה מדינית. השומע לא היה צריך לצאת מביתו, לא היה צריך לקנות עיתון ולא היה צריך לדעת קרוא. מספיק היה שיפעיל את המקלט ויטה אוזן. איגודי הפועלים הבינו את הסכנה והקימו את British Worker, אך עיתון מודפס אינו מתחרה ברדיו כשהרחובות חסומים וההפצה מושבתת.

מן הידיעות עולה כי למעלה משני מיליון מקלטי רדיו פעילים כיום בבריטניה. המספר הזה אומר שהרדיו הפך מצעצוע טכנולוגי למכשיר בית יומיומי. השביתה הוכיחה כי מי ששולט בגלי האתר שולט גם במידע שמגיע לאזרח.

חברת החשמל מרחיבה רשת לנורדיה ולשכונות הצפון

חברת החשמל לפלשתינה, שייסד פנחס רוטנברג, מרחיבה את רשת החשמול לשכונות צפון תל-אביב, ובכלל זה שכונת נורדיה. נמסר כי הביקוש לחשמל גדל ב-15 אחוזים מדי שנה, והחברה נאלצת להתמודד עם גידול מתמיד בצריכה.

הרחבת הרשת פירושה הנחת כבלים חדשים, הקמת עמודי חשמל, ולעתים גם ויכוחים עם בעלי קרקע שמסרבים לתת מעבר בשטחם. חשמול שכונה חדשה אינו עניין של לחיצת כפתור בלבד. צוות של עובדים חופר תעלות, מותח חוטי נחושת בין עמודים, ומחבר כל בית לרשת דרך שסתום ולוח מונה. התוצאה, שנראית כמובנת מאליה לתושב תל-אביב שמדליק נורה בערב, היא למעשה מפעל הנדסי מרשים.

תחנת הכוח של רוטנברג בתל-אביב מפיקה חשמל באמצעות מנועי דיזל גדולים המסובבים גנרטורים. הזרם החשמלי זורם בכבלי נחושת עבים מן התחנה אל תחנות משנה, ומשם מתפצל לשכונות דרך כבלים דקים יותר. כל בית מקבל זרם של 220 וולט, מספיק להפעלת נורות, מאוורר קטן, ובבתים המבוססים גם מגהץ חשמלי.

כיצד פועל מקלט הרדיו

מקלט רדיו ביתי, מן הסוג הנפוץ בבריטניה, מורכב ממספר חלקים שכל אחד ממלא תפקיד מוגדר. האנטנה, חוט מתכת ארוך שנמתח על גג הבית או בחדר, קולטת את גלי האתר הנעים באוויר. הגלים הם למעשה זרמים חשמליים חלשים ביותר, שאי-אפשר לשמוע אותם ישירות.

שפופרת הנורה, לב המקלט, מגבירה את הזרמים החלשים האלה פי מאה ויותר. בתוך השפופרת, סליל דק של מתכת מחומם עד שהוא פולט אלקטרונים - חלקיקים זעירים הנושאים מטען חשמלי. אלקטרונים אלה זורמים מן הסליל אל לוח מתכת, ובדרכם מגבירים את האות החלש שנקלט מן האנטנה. המקלט הטוב ביותר כולל שתיים או שלוש שפופרות בזו אחר זו, כל אחת מגבירה את אות קודמתה.

בסוף השרשרת, הזרם המוגבר מגיע אל רמקול או אל אזניות. שם הוא מרטיט קרום דק, והרטט הוא הצליל שאנו שומעים. כל התהליך מתרחש במהירות הגלים - כלומר, מה שנאמר בלונדון נשמע ברגע אותו בכל מקום שיש בו מקלט.