משפט ספרותי על 'הדיבוק' בתל-אביב

אמש התקיים במגרש בית העם בתל-אביב 'משפט ספרותי' על יצירתו של שלמה אנ-סקי 'הדיבוק', בנוכחות קהל עצום של כחמשת אלפים איש.

בתפקיד הקטיגור עמד הסופר א. שטיינמן, שטען כי היצירה חסרת יסוד אמנותי, מלאכותית ברגשנותה ומבוססת על אמונות תפלות שאינן ראויות לבמה עברית מודרנית. לדבריו, הצלחתה של המחזה נובעת מסקרנות אקזוטית של קהל לא-יהודי, לא מאיכותה הפנימית.

הסניגור, ז. רובשוב, דיבר בזכות היצירה בלהט. לטענתו, 'הדיבוק' הוא ניצחון של התאטרון העברי בכל העולם, שהצליח דווקא בזכות הגעגועים העמוקים לעולם שנחרב. 'לא אמונות תפלות על הבמה,' הכריז רובשוב, 'אלא רוח העולם היהודי שנעקר מקרקעו ומצא לו מקלט באמנות.'

הרכב השופטים כלל את מ. ביש, מ. גליקסון, ע. קרני וא. דיקשטיין. לאחר שמיעת הצדדים, הודיעה ועדת השופטים כי המשפט נדחה לישיבה נוספת לשם מתן פסק דין. הקהל הגיב ברגש לדברי שני הצדדים.

האירוע, שארגנה מחלקת התרבות של עיריית תל-אביב, נחשב לאחד האירועים התרבותיים הגדולים ביותר שנערכו בעיר. קהל צפוף עמד גם מחוץ למגרש.

כינוס ראשון של אגודת מנגני ארץ ישראל נפתח בתל-אביב במלון הרצליה. הכינוס עוסק בארגון חיי המוסיקה בישוב, בהקמת מכון לשירה עממית, בייסוד קונסרבטוריון, ובקביעת טרמינולוגיה מוסיקלית עברית.

בין הנושאים שנדונו: הוצאת מילון מוסיקלי עברי, שכן רבים מהמונחים המקצועיים חסרים עדיין בשפה העברית ומוסיקאים נאלצים להשתמש במילים גרמניות או רוסיות. הרצאות נשאו רוזובסקי, וינברג, ד"ר זנדברג וחרלטוב.

במוצאי שבת נערכה חגיגה מוסיקלית באולם התערוכה בהשתתפות מוסיקאים מתל-אביב, ירושלים וחיפה. הערב כלל יצירות קלאסיות ושירים עבריים חדשים.

הכינוס נחשב לצעד חשוב בדרך להקמת מסגרת ארצית למוסיקאים. עד כה פעלו המנגנים בערים השונות בנפרד, ולא היה גוף מאגד שידאג לענייניהם המקצועיים.