מן העולם
כתב היד של פרופ' אמבר נשרף
פרופ' אהרן אמבר מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, מומחה בבלשנות שמית-מצרית, נספה בשריפה בביתו בניו יורק יחד עם משפחתו.
אמבר, יליד אירופה שהיגר לארצות הברית, התמחה בתורת ההשוואה בין הלשון המצרית העתיקה לבין הערבית, העברית והארמית. עבודתו המשיכה את המסורת שיסד הבלשן הגרמני אדולף ארמן, ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס הוכר כסמכות מובילה בתחום.
הנזק המדעי הוא כפול: לא רק אדם אבד, אלא גם ספרו הגדול, שהיה בשלבי כתיבה מתקדמים, ירד לטמיון. כתב היד, שהכיל עשרות שנות מחקר ומאות הערות על כתבי חרטומים, נשרף עם הבית.
בקהילה היהודית בבולטימור ובניו יורק נערכים טקסי אבל. באוניברסיטה נבחנת האפשרות להקים קרן על שמו של אמבר לקידום מחקר הבלשנות השמית.
מן הארץ
חפירות בית שאן ממשיכות בקיץ
נמסר כי משלחת אוניברסיטת פנסילבניה ממשיכה בעונת החפירות בתל בית שאן, באחד מאתרי החפירות החשובים בארץ.
אלן רו, ראש המשלחת, מנהל את העבודות בתל העתיק שבו נחשפו בעונות קודמות שכבות התיישבות מתקופות שונות, מן הכנענית ועד הרומית. בעונה הנוכחית מתמקד הצוות בשכבות הכנעניות העמוקות, שם נמצאו כלי חרס מעוטרים וחותמות גלילים.
החפירות מעוררות עניין רב בקרב חוקרי העת העתיקה, שכן בית שאן היה צומת דרכים חשוב בימי קדם. הממצאים מאירים את הקשרים בין ארץ ישראל למצרים ולמסופוטמיה בתקופה שלפני שלושת אלפים שנה.
ממשלת המנדט מעודדת את פעולות החפירה ורואה בהן חיזוק למעמד הארץ כמרכז ארכאולוגי עולמי. מוזיאון רוקפלר בירושלים מציג חלק מן הממצאים לציבור.
פינת הצומח
האקליפטוס: עץ הריפוי מאוסטרליה
בין העצים שנטעו בשנים האחרונות בעמקי הארץ, בולט האקליפטוס בענפיו הגבוהים ובריחו החריף המיוחד. עץ זה, שהגיע אלינו מן היבשת הרחוקה אוסטרליה, הפך לנשק העיקרי במלחמה נגד מחלת הקדחת.
האקליפטוס יונק מים בכמויות עצומות משורשיו העמוקים, ובכך הוא מייבש את הביצות שבהן מתרבים יתושי האנופלס, נושאי הקדחת. בעמק יזרעאל ובעמק החולה נטעו חלוצי העלייה השנייה מאות עצי אקליפטוס לאורך גדות הנחלים, והתוצאות ניכרות: שכיחות הקדחת ירדה באותם אתרים.
העץ גדל במהירות מפתיעה, ובתוך שנים אחדות מגיע לגובה של עשרים מטר ומעלה. עליו הצרים והארוכים מפרישים שמן אתרי בעל ריח חד, שלדברי רופאים מרפא גם שיעול וגרון כואב. קליפתו מתקלפת בפסים ארוכים, ומעניקה לגזע מראה חלק ובהיר.
לפי הידיעות ממשתלת מקווה ישראל, מתנסים כעת בזנים שונים של האקליפטוס כדי למצוא את המתאימים ביותר לאקלים הארצישראלי. חלק מן הזנים עמידים יותר ליובש הקיצי, ואחרים מתאימים לקרקעות הביצתיות של הצפון.