פרופסור אמבר נספה: אבדן למדע השמי

פרופסור אהרן אמבר, מצרינאי יהודי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבולטימור, נספה בשרפה שפרצה בביתו בניו-יורק יחד עם אשתו וילדו.

אמבר היה מומחה מן המעלה הראשונה להשוואה בין השפה המצרית העתיקה לבין השפות השמיות. עבודתו ביקשה להראות כי קיים קשר מבני עמוק בין הכתב ההירוגליפי לבין יסודות הלשון העברית והארמית. שיטתו נשענה על ניתוח צורני של שורשים ועל השוואת מבנים דקדוקיים בין שתי משפחות הלשונות.

בחוגים אקדמיים בארצות הברית ובאירופה נחשב אמבר לאחד החוקרים המקוריים ביותר בתחום הלשנות ההשוואתית של המזרח הקדום. הוא פירסם מחקרים מרובים בכתבי עת מדעיים ועמד להשלים חיבור גדול בנושא.

אובדנו של אמבר הוא מכה קשה במיוחד לחקר הקשרים בין תרבויות המזרח הקדום, תחום שמעניין באופן ישיר כל העוסק בלשון העברית ובתולדותיה. הוא היה בן ארבעים ושש בלבד.

ראלד אמונדסן, חוקר הקטבים הנורבגי, הודיע כי הוא מתכונן לטוס לקוטב הדרומי בשנה הבאה באווירון 'נורגה', אותו כלי טיס שהעבירו בהצלחה מעל הקוטב הצפוני לפני חודשים אחדים.

האווירון 'נורגה' הוא ספינת אוויר מסוג חצי-קשיח, שתוכננה על ידי המהנדס האיטלקי אומברטו נוביליה. הנסיעה מעל הקוטב הצפוני הוכיחה כי כלי טיס מסוג זה מסוגל לשאת צוות ומכשירי מדידה למרחקים עצומים, גם בתנאי קור קיצוניים ובגובה נמוך יחסית מעל שטחי קרח.

הטיסה המתוכננת לקוטב הדרומי תהיה ארוכה ומסוכנת יותר, שכן המרחקים מבסיסי הזינוק הקרובים גדולים מאלה שבצפון. אמונדסן, שהגיע לקוטב הדרומי ברגל בשנת 1911, יבקש הפעם לסקור את היבשת הקוטבית מן האוויר.

חפירות בית-שאן (ביסאן) של אוניברסיטת פנסילבניה ממשיכות בעונת הקיץ הנוכחית, בהנהלת אלן רואו.

האתר הארכיאולוגי בבית-שאן מקשר שכבות מתקופות שונות: מן התקופה המקראית, דרך התקופה ההלניסטית ועד לאנטיקה המאוחרת. החופרים חושפים בניינים ציבוריים, כלי חרס ולוחות כתובים המספרים על חיי העיר במשך אלפי שנים.

עבודת החפירה היא מפעל מדעי רחב ידיים: עשרות פועלים מקומיים עובדים תחת פיקוח ארכיאולוגים אמריקנים, ולצדם מומחים לקריאת כתובות עתיקות ולזיהוי שכבות אדמה. כל שכבה נחשפת בזהירות ומתועדת בציורים ובתצלומים לפני שהמעבר לשכבה הבאה מתחיל.