לורד לויד הגיע לירושלים

הקבינט הפולני החדש של ראש הממשלה ברטל עשוי לכלול שני סגני שרים יהודים: לכספים ולמסחר. ברטל ניהל משא ומתן עם הקלוב של צירי היהודים בסיים, ונמסר כי ההסכמה קרובה.

במקביל, הממשלה הפולנית החדשה החליטה לתת ליהודים רשות לעבוד ביום ראשון שלוש שעות. ההחלטה נתפסת כצעד ראשון של רצון טוב כלפי האוכלוסייה היהודית. הנחות נוספות צפויות בקרוב.

שינוי הגישה בוורשה מעורר תקוות זהירות בקרב הקהילה היהודית בפולין. עד כה סבלו היהודים ממגבלות כלכליות חמורות, ובפרט מאיסור העבודה ביום ראשון שפגע בפרנסתם. צירי היהודים בסיים רואים בכך הישג ראשוני.

נשיא ליטא החדש קזיס גריניוס יודע לקרוא ולדבר אידיש. לפני שנים אחדות נשא נאום פוליטי באידיש בבית תפילה יהודי. בחירתו עוררה שביעות רצון בחוגים היהודים בליטא.

גריניוס, שנבחר לנשיאות בחודש האחרון, ידוע כאיש ליברלי הנוטה להתחשב בזכויות מיעוטים. הקהילה היהודית בליטא, המונה כמאתיים אלף נפש, מייחסת חשיבות רבה ליחסו של ראש המדינה.

ליטא נחשבת בשנים האחרונות למדינה בעלת יחס סביר יחסית ליהודים, בהשוואה לפולין או לרומניה. בחירת נשיא הקורא ומדבר אידיש מחזקת את התקווה לשימור מעמד זה.

הוסדר הסכם להתיישבות עשרים משפחות יהודיות מבולגריה על אדמות הקרן הקיימת ליד רחובות. כל משפחה תביא שלש מאות לירות, והקרן תלווה שבע מאות עד שמונה מאות נוספות בתשלומים של שלש עד ארבע שנים.

ההתיישבות נתפסת כסימן להתעוררות ציונית בבולגריה. עד כה לא היו יהודי בולגריה בין הקהילות הפעילות ביותר בהגירה לארץ. מספר המתאזרחים בארץ ישראל הגיע עד כה לכאלף ושמונה מאות נפש.

הקרן הקיימת הקצתה לצורך ההתיישבות שטח באזור שבו קיימת כבר תשתית חקלאית. ההנהלה מעריכה כי המשפחות יגיעו בתוך חודשים ספורים ויחלו בעיבוד האדמה.

נמסר כי חיל הספר (Frontier Force) של ממשלת ארץ ישראל מונה כשבע מאות מגויסים, מתוכם למעלה משלוש מאות הם מסודאן ואינם נתינים של ארץ ישראל כלל.

מספר היהודים בחיל הספר אינו מגיע אפילו לעשרים. הנתונים מעוררים שאלות בדבר אופיו של כוח ביטחון שנועד לשמור על גבולות הארץ אולם מורכב ברובו מאנשים שאין להם קשר אליה.

הנושא עולה מעת לעת בדיוני הוועד הלאומי ובעיתונות, על רקע הדרישה להגדלת השתתפות יהודית בכוחות הביטחון והסדר. מצדדי הגישה טוענים כי חובת השמירה על הארץ צריכה להיות גם על שכם תושביה.