דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום ראשון · ט״ו בתמוז תרפ״ו · 27 ביוני 1926
מוסף סוף השבוע · י״ד בתמוז תרפ״ו · 26 ביוני 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

אמריקה תבנה אלף ושמונה מאות אווירונים

מן העולם

תקציב עתק לתעופה האמריקאית

הנשיא קולידג' אישר תקציב של שמונים וחמישה מיליון דולר לבניית אלף ושמונה מאות אווירונים, צעד המעיד על מהירות התפתחותה של מלאכת התעופה בארצות הברית.

אווירון של ימינו נישא בכוח מנוע פנימי המסובב מדחף, וכנפיו, הפרושות לרוחב, נושאות אותו בזרם האוויר כדרך שנושא הזרם עפיפון. ככל שגדל כוח המנוע וקלילותו, כן יוכל המטוס לשאת משא כבד יותר ולהאריך את מעופו. בבניית אלף ושמונה מאות כלים בבת אחת רואים אנשי המקצוע ניסיון להעמיד מלאכה שלמה על תקן קבוע, החל מן המנוע וכלה במסגרת ובמדחף.

יש לשער כי עם ריבוי האווירונים יוקל גם הקשר בין הארצות ומשלוח הדואר למרחקים, ואפשר כי בעוד שנים אחדות תגיע הטיסה הסדירה אף לשמי המזרח הקרוב.

מן הארץ

עדות התחנה המטאורולוגית על הרעש

ד"ר ברוך, מנהל התחנה המטאורולוגית בתל-אביב, מסר כי רעש אמש ארך כדקה אחת, וכי הורגשו בו חמש דחיפות נפרדות בכיוון ממערב למזרח, ולדבריו בא הרעש מכיוון מצרים ואפשר כי משם אף מוצאו.

רעידת אדמה באה כאשר שכבות הסלע שבמעמקים, הכבושות זו בזו בלחץ רב לאורך קו שבר עתיק, משתחררות בבת אחת ומשגרות גלים בחומר הקשה לכל עבר. הגלים הללו מתפשטים במהירות גדולה, ומשום כך נמסרו אמש ידיעות על הרעש כמעט בעת ובעונה אחת מתל-אביב, מירושלים, מחיפה ואף ממצרים. כלי המודד את הרעידות עשוי משקולת כבדה התלויה בחופשיות, ובעוד הקרקע נעה תחתיה נשארת היא כמעט במקומה ורושמת בעט את גודל התנודה.

אנשי המדע מעירים כי ארץ ישראל יושבת על קו שבר עתיק העובר לאורך בקעת הירדן וים המלח, ורעידות מעין אלו, אף כי נדירות, אינן זרות לה. מטבריה לבדה הודיעו כי לא הורגש שם רעש, ובכך יש כדי ללמד עד כמה תלוי עוצם התנודה בטיב הקרקע ובמרחק ממקור הרעש.

בית החולים בעין חרוד התרחב

בית החולים המחוזי בעין חרוד שבעמק התרחב: נוספו לו מחלקת יולדות וצריף מיוחד לנשים, ומוסדות הטיפול בתינוקות ובילדים גדלו אף הם.

הרופא הראשי הוא ד"ר הירשוביץ, ולצדו רופאת ילדים, ושלוש-עשרה עובדות מועסקות בניקיון, בכביסה ובמטבח. נרשמו לידות מחודש יוני אשתקד ועד ראשון ביוני השנה, והוצאות המוסד הסתכמו בכמאתיים ושמונים לירות.

מוסד רפואי בלב העמק אינו עניין של מותרות. הביצות שבסביבה היו מקור לקדחת הפוגעת בעובדי האדמה, וייבושן לצד טיפול רפואי סדיר הם שני קצותיו של אותו מאמץ: לאפשר ישיבת קבע במקום שעד אך לפני שנים מעטות נחשב למשכן חולי.

פינת הצומח

הזית, עץ הקיץ הסבלן

הזית, עץ הקיץ הסבלן
הזית, עץ הקיץ הסבלן

בשעה שאדמת הארץ רועדת ושוקטת חליפות, עומד הזית על מקומו כשעמד אבותיו לפניו. אין עץ סבלן ממנו בנופנו: שורשיו אוחזים בסלע, גזעו מתפתל ומתעבה עם השנים, והוא מאריך ימים מאות בשנים בלא שיירא מחום הקיץ ומדלות הגשם.

בראשית האביב מלבין הזית בפרחים זעירים, רבים עד אין מספר, אך רק מעטים מהם יחנטו לפרי. הפרי עצמו אינו ממהר: כל הקיץ הוא תופח לאטו, ורק עם בוא הסתיו, בחודשי חשוון וכסלו, הוא מבשיל ונאסף. כך מלמד אותנו העץ כי יש פרי שאינו בא אלא לאחר עונה שלמה של המתנה.

סוד עמידתו בבצורת טמון בעליו ובשורשיו. עלי הזית קטנים, קשים, ומכוסים מלמטה כעין אבק כסוף הממעט את אידוי המים; ושורשיו יורדים עמוק ומתפשטים רחב, לבקש לחות במקום שאין עץ אחר מגיע אליו. משום כך אפשר לו לזית לשגשג אף במורדות אבן צחיחים, שם ייכמש כל גידול ענוג ממנו.

לדברי חכמי הצומח אין הזית קופץ מיד אל הנושאות פרי, אלא טוען על הענפים שנה אחר שנה, ולעתים מרבה ביבול שנה וממעט בחברתה. מי שנטעו אינו אוסף לרוב מידו, כי אם מורישו לבניו. בארץ הזאת, שעצי הזית בה זקנים מן הזוכרים אותם, יש בעץ זה משום שיעור בסבלנות ובאורך רוח לעם השב ונוטע בה.

מקורות לידיעה