הריב הגובר בין רואלד אמונדסן הנורווגי לאומברטו נובילה האיטלקי על הטיסה הטרנס-קוטבית של ספינת האוויר נורגה מאיים להכתים את ההישג המדעי הגדול של השנה.

ספינת האוויר נורגה, מסוג N-1 שתכנן נובילה עצמו, המריאה מאי סוולבארד ב-11 במאי 1926 ונחתה באלסקה לאחר טיסה של כשבעים שעות מעל הקוטב הצפוני. היה זה מסע חסר תקדים: בפעם הראשונה חצתה ספינת אוויר את האזור הארקטי כולו, מאירופה לאמריקה. אמונדסן, הנורווגי בן החמישים ושלוש שכבר כבש את הקוטב הדרומי ב-1911, עמד בראש המשלחת. נובילה, קולונל בצבא איטליה בן הארבעים ואחת, תכנן ובנה את הספינה והטיס אותה.

אך מי הוא הגיבור? אמונדסן טוען כי הוא מפקד המשלחת וכי נובילה היה טכנאי שכיר בלבד. נובילה משיב כי ללא ספינתו ויכולתו כטייס, אמונדסן היה נשאר על האדמה. הריב חצה את גבולות המעבדה ונכנס לזירה הפוליטית: מוסוליני רואה בנובילה גיבור לאומי איטלקי, ונורווגיה מגנה על כבוד חוקרה הוותיק. נמסר כי השניים אינם מדברים זה עם זה.

מבחינה טכנית, ספינת אוויר מסוג N-1 היא מבנה חצי-קשיח: שלד פנימי של קורות אלומיניום מחזיק את תאי הגז (מימן), ומנועים שלושה מסוג מייבאך מניעים אותה במהירות של כתשעים ק"מ לשעה. היתרון על אווירון רגיל ברור: ספינת אוויר יכולה לשהות באוויר ימים שלמים ללא נחיתה, ולשאת מטען כבד הרבה יותר. החיסרון - רגישות לרוחות ולמזג אוויר.

הטייס הצרפתי פלטייה-דואזי השלים טיסה של כעשרת אלפים וחמש מאות ק"מ מפריז לפקין, והוכיח כי האווירון מסוגל לחצות יבשות.

ז'ורז' פלטייה-דואזי, קצין בחיל האוויר הצרפתי, נודע כבר ב-1924 בניסיון טיסה מפריז ליפן. הפעם בחר במסלול צפוני יותר, דרך מזרח אירופה, קווקז, פרס, הודו וסין. הטיסה הארוכה הזו מוכיחה עיקרון שמהנדסי תעופה מדברים עליו זה שנים: אווירון יכול לשמש לא רק כלי מלחמה או הפגנה ספורטיבית, אלא גם כאמצעי תובלה בין יבשות.

האתגר הטכני של טיסה ארוכה כזו אינו רק בדלק: הטייס חייב להתמודד עם שינויי מזג אוויר קיצוניים, עם ניווט מעל שטחים לא ממופים, ועם אילוץ הנחיתה לתדלוק בשדות שאינם מוכנים לקבל אוירון. נמסר כי פלטייה-דואזי נחת בכעשרה תחנות ביניים.

הוצאת דביר בתל-אביב מוציאה לאור את תורת היחסות של אלברט איינשטיין בתרגום עברי, והפיזיקאי עצמו כתב הקדמה מיוחדת בעברית.

זהו אירוע שאינו שגרתי כלל. תורת היחסות הפרטית, שפורסמה ב-1905, והכללית, שהושלמה ב-1915, חוללו מהפכה בהבנת המרחב, הזמן והכבידה. עד כה היה הספר נגיש בגרמנית, באנגלית ובצרפתית בלבד. כעת, בזכות הוצאת דביר ומתרגמיה, יוכל הקורא העברי לקרוא בשפתו כיצד מסה כופפת את המרחב סביבה, וכיצד אור נוסע במהירות קבועה שאין לעברה.

ההקדמה שכתב איינשטיין בעברית מעידה על יחסו האישי לתחיית השפה. איינשטיין, יהודי ברלין בן הארבעים ושבע, חתן פרס נובל לפיזיקה (1921), אינו דובר עברית שוטף, אך ביקש במיוחד לכתוב הקדמה בשפה זו. נמסר כי ראה בכך ביטוי לאמונתו שהעברית ראויה להיות שפת מדע ולא רק שפת תפילה.

מבחינה מעשית, התרגום מציב אתגר לשוני: כיצד מתרגמים מושגים כמו Raumzeit (מרחב-זמן), Gravitation (כבידה), או Relativitätstheorie (תורת היחסות) לעברית? המתרגמים הוציאו מילון מונחים חדש שעשוי להשפיע על שפת המדע העברית לשנים הבאות.