מן הארץ

ביאליק יוצא לאמריקה: העברית חוצה אוקיינוסות

המשורר חיים נחמן ביאליק עוזב את תל-אביב ויוצא למסע ספרותי וציבורי ארוך בארצות הברית, שם יעמוד בראש כנס לתרבות עברית.

ביאליק, בן החמישים ושלוש, הוא ללא ספק הקול הספרותי החשוב ביותר שהעמידה התחייה העברית. מאז עלה לארץ ישראל ב-1924 והתיישב בתל-אביב, הפך ביתו ברחוב ביאליק למוקד של חיי הרוח בעיר. אך ביאליק אינו רק משורר: הוא מוציא לאור (הוצאת דביר שהקים יחד עם רבניצקי), עורך, מרצה ואיש ציבור שכתפיו נושאות את משקל התרבות העברית כולה.

המסע לאמריקה הוא משימה ציבורית לא פחות מספרותית. בניו-יורק מתכנסת קהילה עברית צעירה שמבקשת עידוד ומנהיגות. כנס התרבות העברית, שנועד לחזק את מעמד העברית בקרב יהודי אמריקה, מצפה לביאליק כסמל חי של מה שהשפה העברית מסוגלת להביא לעולם. נמסר כי הכנס יידון בהקמת מוסדות חינוך עבריים ובהוצאת ספרים עבריים באמריקה.

ביאליק עצמו, נמסר כי, מתלבט. הוא יוצא לים בתקופה שבה עבודתו הספרותית דורשת שקט, ובתל-אביב ממתינים לו כתבי יד לעריכה והוצאת דביר זקוקה למנהלה. אך הוא אינו יכול לסרב: הקריאה מאמריקה חזקה מדי, והעברית צריכה את שגרירה.

מן העולם

טאגור מבטיח: אבקר בירושלים

רבינדרנת טאגור, המשורר ההודי חתן פרס נובל לספרות (1913), הודיע מבית ההחלמה שבו הוא שוהה בשווייץ כי מתכנן לבקר בירושלים בספטמבר הקרוב.

טאגור, בן השישים וחמש, הוא אחד מאנשי הרוח הגדולים של הדור. שירתו בבנגלית ובאנגלית, ובייחוד קובץ 'גיטנג'לי' שזיכה אותו בנובל, פתחה לקוראי אירופה חלון לעולם הרוח ההודי. אך טאגור אינו רק משורר: הוא מייסד אוניברסיטת שנטיניקטן בבנגל, צייר, מלחין, פילוסוף ואיש חינוך שמבקש לגשר בין מזרח למערב.

ההודעה על ביקור בירושלים מלהיבה את חוגי האינטלקטואלים בישוב. ירושלים של 1926, עם אוניברסיטתה העברית שנפתחה רק בשנה שעברה, מבקשת להתמקם על מפת הרוח העולמית. ביקור של חתן נובל, ובוודאי כזה שמדבר על אחדות הרוח האנושית, יהיה אירוע תרבותי מן המעלה הראשונה.

נמסר כי טאגור חולה ומתאושש בבית ההחלמה בשווייץ, וביקורו תלוי במצב בריאותו. אך אם יגיע, ירושלים תזכה לאורח שאין כדוגמתו: משורר שמדבר על שלום בין תרבויות בשפה שמגיעה אל הלב ישירות.