דף הילדים: ארץ, חידה וסיפור
האריה והנמלה
בימים רחוקים, בארץ חמה שבה גדלו תמרים ורימונים, חי אריה גדול וחזק ביער עבות. כל חיות היער פחדו ממנו, וכשהיה שואג היה ההד נשמע עד פסגות ההרים הרחוקים. האריה היה גאה מאוד בכוחו, ונהג לומר: "אני חזק מכולם, ואין יצור בעולם שיכול לעזור לי, כי איני זקוק לעזרה."
יום אחד, בשעת הצהריים, שכב האריה לנוח בצל עץ תאנה גדול. נמלה קטנטנה טיפסה על כפו ונשכה אותו. האריה התעורר בזעם, תפס את הנמלה בין שתי אצבעותיו ושאג: "איך העזת לנשוך את מלך החיות? אמחץ אותך ברגע!"
הנמלה, שלא נבהלה כלל, אמרה בקול דק וברור: "אדוני המלך, אני קטנה ואתה גדול, אבל יום יבוא ואתה תצטרך לעזרתי. שחרר אותי, ולא תתחרט." האריה צחק צחוק גדול, כי מה יכולה נמלה לעשות למענו? אך משום שהיה ביום טוב, שחרר אותה והלך לדרכו.
חלפו ימים אחדים, והאריה נלכד ברשת ציידים שנפרשה בין העצים. הוא שאג ומשך בציפורניו, אך הרשת היתה חזקה ולא נקרעה. שעות עברו, והאריה עייף ונואש. אז הגיעה הנמלה הקטנה עם מאות חברותיה. "אמרתי לך שתצטרך אותי," אמרה, והנמלים החלו לכרסם את חוטי הרשת בשיניהן הזעירות.
לפני שהשמש שקעה, היתה הרשת קרועה לגזרים, והאריה יצא לחופשי. מאותו יום ואילך לא אמר עוד "איני זקוק לעזרה," ולימד את גוריו: אל תבוזו לקטנים, כי לפעמים דווקא הידיים הקטנות ביותר עושות את המעשה הגדול ביותר.
חידה
יש לי עינים ואינני רואה, יש לי פה ואינני מדברת, יש לי רגליים ואינני הולכת. מה אני?