מן הארץ
פרויקט רוטנברג: עבודות על הירדן
עבודות הבנייה בתחנת הכוח ההידרו-חשמלית שמקימה חברת החשמל לפלשתינה על נהר הירדן, בנקודת מפגש הירדן עם נהר הירמוך, נמשכות בקצב מהיר. למעלה מ-500 פועלים, עבריים וערבים, מועסקים באתר, ומהנדסים בריטיים מפקחים על חפירת תעלות ההובלה ועל יציקת יסודות הסכר.
במקביל, החברה מרחיבה את רשת ההולכה בתל-אביב. עמודי עץ חדשים הוצבו בשכונות הצפוניות, וצוותי חשמלאים מחברים בתים לרשת. נמסר כי עד סוף הקיץ ייהנו גם תושבי שכונת נורדיה ושכונת בורוכוב מאספקת חשמל סדירה.
פנחס רוטנברג, מנהל החברה, ביקר באתר הבנייה בשבוע שעבר ואמר כי התחנה צפויה להתחיל בייצור חשמל בתוך שנה וחצי. לדבריו, החשמל ישנה את פני הארץ ויאפשר תיעוש מואץ.
חלוקת כינין ביישובים
עם עליית הטמפרטורות ושגשוג היתושים, מדווחות רשויות הבריאות על עלייה במקרי המלריה בארץ ישראל. עשרות מקרים חדשים אובחנו בחודשים מאי-יוני בעמק הירדן, בכפר-סבא, בפתח-תקוה ובסביבות טבריה.
רופא המחוז הורה על חלוקה מאורגנת של כדורי כינין ביישובים הכפריים ובמושבות, ופנה אל ועדי המושבות בדרישה לוודא כי כל תושב מצויד ברשת נגד יתושים. כמו כן ניתנו הוראות להגביר את ריסוס מי העמידה ולייבש ביצות קטנות.
חוקרים במכון פסטר בפריז פרסמו לאחרונה ממצאים חדשים על מחזור החיים של טפיל המלריה, המעלים תקוות לפיתוח אמצעי מניעה יעילים יותר מן הכינין בעתיד. בינתיים, הכינין נותר הטיפול היחיד.
מן העולם
הרדיו כובש יבשות חדשות
חברת השידור הבריטית (BBC) הודיעה על הרחבת שידוריה אל חמש מדינות נוספות באירופה ובאפריקה. תחנות קליטה חדשות הוקמו באיטליה, בספרד ובמצרים, והשידורים מגיעים כעת גם לדרום אפריקה ולהודו.
בארץ ישראל מתנהלים דיונים ראשוניים בנוגע להקמת תחנת שידור ברדיו. חוגים בממשלת המנדט בוחנים את ההיבטים הטכניים והמשפטיים, ושאלת השפה, עברית או ערבית או שתיהן, טרם הוכרעה. בינתיים, מספר מצומצם של בעלי מקלטים בירושלים ובתל-אביב קולטים שידורים מקהיר ומלונדון.
המהנדס האנגלי ג'ון ריית', מנהל ה-BBC, הצהיר כי מטרת החברה היא להפוך את הרדיו לכלי חינוכי ותרבותי ולא רק לבידור. בשידור מיוחד השבוע הרצה פרופסור מאוקספורד על תולדות המזרח הקדום.
פינת החי
הנמלה: הפועלת שאינה יודעת מנוחה
בכל פינה בארץ ישראל, מתחת לאבן ובין גבעולי העשב, חיה ופועלת הנמלה, אחד היצורים הקטנים ביותר ועם זאת המאורגנים ביותר בבריאה. שלמה המלך כבר אמר: "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" (משלי ו, ו), ואכן הנמלה מלמדת את האדם שיעור בחריצות ובסדר.
הנמלים חיות בקהילות גדולות, לעתים עשרות אלפים יחד, בקן תת-קרקעי מסועף. לכל נמלה תפקיד: הפועלות אוספות מזון ובונות מנהרות, החיילות מגנות על הקן, והמלכה מטילה ביצים. התקשורת ביניהן נעשית באמצעות חומרים ריחניים שהנמלה מפרישה מגופה, שפה כימית שלמה שהמדע רק מתחיל לפענח.
בקיץ הארצישראלי ניתן לראות שיירות נמלים ארוכות הנושאות פירורי לחם, זרעים ואף חרקים מתים אל תוך הקן. נמלת הקציר, המצויה בשפלת החוף ובנגב, אוגרת מזון למשך חודשי החורף הגשומים. הנמלים הן גם חקלאיות מן המנין: סוגים מסוימים "מגדלים" כנימות עלה ו"חולבים" מהן נוזל מתוק, ממש כשם שהרועה חולב את עזיו.
למרות גודלה הזעיר, הנמלה מסוגלת לשאת משא הכבד פי חמישים ממשא גופה. אילו היה האדם חזק ביחס דומה, היה מרים עגלה טעונה בידיו בלבד.
